יום ש', י’ בתמוז תשע”ח
    דף הבית  |  מערכת האתר  
חייה הפתלתלים של אישה, שמנסה לשרוד ולחיות בעולם מסוכסך. טובה אשר יצרה סרט מעורר מחשבה, בכיכובה של נטע שפיגלמן הנהדרת
11:13 (10/02/17) שוש להב

מאת שוש להב "נדיה - שם זמני" הוא סרט רלבנטי, על אישה שחיה חיים כפולים ומנסה לשרוד בעולם מסוכסך. סרט המעלה שאלות לא פשוטות, על חיים מסובכים. האם יכול אדם לברוא עצמו מחדש מבלי להתמודד עם השלכות עברו? וכאשר שולח העבר זרועותיו להווה, האם ניתן להכיל את שתי הזהויות יחדיו מבלי שתקרוס המערכת כולה? אלה מקצת הדילמות העולות בסרטה של טובה אשר, "נדיה שם זמני", (בהפקת תותים הפקות בע"מ), היוצא להקרנות בבתי הקולנוע בישראל לאחר סבב פסטיבלים מובילים בעולם. הסרט "נדיה שם זמני" מביא את סיפורה של מאיה (נטע שפיגלמן, נהדרת!!), כוריאוגרפית ירושלמית, שחולקת את חייה עם בעלה יואב (עודד לאופולד) ושני ילדיהם. היא חיה שנים רבות בזהות בדויה, דבר שאינו ידוע אפילו לבני משפחתה הקרובים ביותר. הסרט מתרחש בשתי תקופות שונות בחייה: עברה - כנערה צעירה, הנסתר ממשפחתה, וההווה שלה - כאישה ואם לשני ילדים, כוריאוגרפית מצליחה. בגופה היא מביעה את מה שנאסר עליה לומר. היא רוקדת כדי לשכוח. לאחר כעשרים שנה העבר שלה מתעורר לחיים. יואב בעלה מבחין כי משהו מטלטל את נפשה, החיים בבית נראים בלתי אפשריים, על סף קריסה. האם תוכל מאיה להתגבר ולמצוא דרך להמשיך? ואם לא, לאן היא הולכת מכאן? מאיה מבינה כי אין לה עוד חלק בחיים שהיא עצמה יצרה. הסרט "נדיה - שם זמני" הוא סרט על משפחה, לכאורה ככל המשפחות, שהגורל התערב במהלכה וטרף לה את הקלפים. זהו סרט על הקשר המדמם שבין רומנטיקה לאידיאולוגיה, על חברה ששכחה את הגבול בין הפרטי לכללי, ושאבדו בה הסובלנות והחמלה. הסרט "נדיה - שם זמני" הוא זוכה פרס פורום המבקרים לסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים 2015. דבר הבמאית, טובה אשר: העיסוק בקולנוע אינו חדש לי. ובכל זאת לקח לי זמן לא מבוטל לקבל החלטה לקחת את המושכות ולהתיישב בכיסא הבמאית. אז מה הביא לכך? במובנים רבים גם אני לעולם לא אדע. אבל ללא ספק הייתה נקודה שבה הכעס שעוררה בי המציאות שמסביב, והצורך לבטא את הכעס הזה בשפה שהיא שפתי, הגיעו לנקודה קריטית, וכך יצא לו לדרך תסריט. כאשר הצגתי את התסריט בפני ועדה מקצועית באחד מיני פיצ'ים רבים, נשאלתי על ידי אחד מחברי הוועדה באיזה מובן הסרט הזה הוא סרט אישי, הוא חשב כמובן ששאל שאלה קשה ומכשילה, אבל אני דווקא מאוד שמחתי לקראתה, ובלי להתבלבל הסברתי לו שהסרט הזה אישי, כי הוא מטפל בנושאים היקרים ביותר לליבי, בשאלות של זהות, בצורך של אדם להמציא עצמו מחדש, בחוסר המוכנות של החברה לקבל את האחר, בחיים בסביבה שהולכת והופכת נטולת סובלנות ונעדרת חמלה. אבל בראש ובראשונה הסרט הזה אישי, הסברתי, כי הוא סרט על אימהות ובנות. הסרט הזה הוא על אמאל ונדיה, על מאיה ויעלי וגם, איך אפשר שלא, עלי ועל בתי (שהייתה שותפתי לכתיבה). בסרט הזה ביקשתי לא רק להציג ביקורת חברתית על מקום שהולך ומדרדר, אלא גם אל מול הנרטיב הגברי והכוחני שהתהווה במחוזותינו, להצביע על אלטרנטיבה כמעט חתרנית, אלטרנטיבה נשית, כזו שבמרכזה מחילה. יוצרי הסרט: בימוי - טובה אשר תסריט - ענת אשר, טובה אשר צילום - טליה "טוליק" גלאון עריכה - יאיר אשר, טובה אשר מוסיקה מקורית - רן בגנו הפקה - אסתי יעקב-מקלברג, חיים מקלברג, רותי כץ תותים הפקות בע"מ שחקנים: נטע שפיגלמן, עודד לאופולד, עלי סולימן, דני גבע, אלי קרן אסף, רובא בלאל עספור, ג'ון הרט (צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג; צילום הסרט: טליה גלאון)

 
 
תרבות בידור ואמנות
סרטים  
תיאטרון  
אופרות  
מחול ובלט  
אמנות ותערוכות  
מוזיקה  
מופעי בידור  
ספרים ומילים  
פסטיבלים  
טלויזיה  
תיירות
קולינריה
צרכנות
אופנה
טיפוח ויופי
עיצוב אדריכלות ונדל"ן
מדע טכנולוגיה וכלכלה
הורים ילדים ונוער
חברה וקהילה
אקולוגיה וארכיאולוגיה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
בריאות ספורט וכושר
רכילות
מבצעים והזדמנויות
חדשות בעולם