יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  מערכת האתר  
10 שנים להקמת מוזיאון 'אלג'יר', שהיה מחנה ריכוז לנשים בימי סטלין, וכיום הינו קומפלקס זיכרון לאותן קורבנות. 35 ק"מ מאסטנה הבירה, מקפיצים לתקופה של דיכוי אפל. מידי שנה מציינים בקזחסטן את ה-31 במאי, כיום אבל לאומי לזכר הקורבנות של הדיכוי הפוליטי
17:57 (29/05/17) שוש להב

מאת שוש להב בעת ביקורי באסטנה, עיר הבירה החדשה והמרהיבה של קזחסטן, שמעתי על מחנה Alzhir (מבטאים כמו אלג'יר), הנמצא בשטח המחוז של אסטנה, מרחק נסיעה של כשעה ממרכז העיר. חשבתי שחשוב לבקר באתר, לראות ולהתרשם ממה שקרה שם, בתקופת משטר האימים של סטלין. בתקופה בה שלט סטלין בברה"מ, הוא הפך את קזחסטן למושבת עונשין והקים בה גולאקים (מחנות) לפושעים, אך גם למתנגדי השלטון ולכאלה שנחשדו כבוגדים. אחד ממחנות האימה היה "אלג'יר" - גולאק הנשים, לנשות "אויבי העם", כולל ילדיהן. בעוד שהגברים נשלחו לסיביר ולאזורים מרוחקים אחרים, לרוב אל מותם, נבנה Alzhir כמחנה לנשים במחוז,Akmola שמה של בירת קזחסטן אז, מרחק כ- 35 ק"מ דרום-מערבית מאסטנה - הבירה העכשווית, החדשה והמרהיבה. זה היה מחנה הנשים הגדול של ברית המועצות ופעל סביב השנים 1930 - 1950. Alzhir הוקמה עבור נשות המשפחה של "בוגדים במולדת" - אמהות, רעיות, אחיות, בנות. ילדים מתחת לגיל שלוש התלוו לאמותיהם למחנה ואחר כך הם נשלחו לבתי יתומים, אומצו ע"י זרים או מתו. הנשים נאלצו לבנות את מגוריהם מלבני בוץ, עבדו בעבודות מפרכות, חיו בתת-תנאים, שבכל צריף הצטופפו 200 - 300 נשים. במחנה חיו יחד בין 8 ל-10 אלפי נשים בנות כל הלאומים מרחבי ברה"מ, ועברו דרכו כ- 18 אלף נשים, רבות מהן אינטלקטואליות, סופרות, אמניות, שחקניות, מוזיקאיות, ולא מעט מהן היו יהודיות. ALZHIR היה שם מחתרתי שניתן ע"י הנשים שנכלאו בו, והוא ראשי תיבות למילים: A - אקמולה (שם האזור), L - לאגר (מחנה), ZH - ז'ינה (אשתו), L - איזמניק (בוגדים), R - רודינה (מולדת). משמע - מחנה נשותיהם של הבוגדים במולדת. סיפורה של האסירה היהודיה - רחל מסרר: אליה ביטימובה, דיפלומטית בשגרירות קזחסטן בישראל, הסבה את תשומת ליבי לסיפורה של אחת האסירות היהודיות שהיתה במחנה - רחל מסרר. רה רחיל מסרר נולדה בוילנה ליטא למשפחה יהודית ונישאה למיכאל פליסצקי, שנולד בגומל, בלארוס, והיה אישיות ציבורית בולטת ודיפלומט, ולבני הזוג נולדו 3 ילדים. רחל היתה שחקנית סובייטית מפורסמת בסרטי הקולנוע האילם. ב-30 באפריל 1937 נעצר מיכאל במסגרת ה'טיהורים' של סטלין, הואשם בריגול והוצא להורג ב -8 בינואר 1938. גורלו לא היה ידוע באותה עת. בתחילת מרס 1938 נעצרה רחל וסוכני המשטרה החשאית דרשו ממנה לאשר כי בעלה הוא "מרגל, בוגד, מחבל, פושע ומשתתף במזימה נגד סטאלין". באומץ לב היא סירבה, נידונה ל- 88 שנים בכלא ונשלחה למחנה "אלג'יר". בתה של רחל, מאיה, אומצה על ידי דודתה סולמית (רקדנית בלט בבולשוי), כדי לא להישלח לבית יתומים. הילדה - מאיה מיכאילובנה פליסצקאיה, גדלה והפכה פרימה בלרינה של הבולשוי, התפרסמה ברחבי תבל ונבחרה ל'נשיאת הבלט הרוסי הקיסרי' (נפטרה ב- 2 במאי 2015). בנה של רחל, אלכסנדר (לימים היה לבמאי בתחום הבלט), נלקח על ידי משפחת אחיה של רחל, אסף מסרר. עזרי, בנה השלישי של רחל, גדל במחנה לצד אימו (והפך בבגרותו למורה וכוריאוגרף לבלט). רחל מסרר-פליסצקאיה שרדה את המחנה ושוחררה ב- 1941, אך לא איפשרו לה לחדש את קריירת המשחק. היא קיוותה כי בעלה חי ויחזור ביום מן הימים. רק ב- 3 במרס 1956 נודע לה שהוא הוצא להורג בינואר 1938. היא נפטרה ב- 20 במארס 1993 בגיל 91 במוסקבה, רוסיה. ממחנה אימים למוזיאון לזכרן: מחנה Alzhir נסגר בשנת 1953 בעקבות מות סטאלין ובמשך עשרות שנים נשכח המקום. קומפלקס זיכרון נוצר כאן בשנת 2007 על-פי הנחייתו של נשיא קזחסטן, נורסולטאן נזרבאייב President Nursultan Nazarbayev ונחנך ב 31 במאי 2007. מאז, מצויין בקזחסטן מידי שנה ה- 31 במאי, כיום האבל הלאומי לזכר הקורבנות של הדיכוי הפוליטי. השנה מציינים עשור למוזיאון. בקומפלקס הזיכרון הגדול והמרגש, מוצבת אנדרטה מרשימה, לוחות זיכרון בהם מצויינים שמות הקורבנות, פסלים, צריפי המגורים, קרון רכבת והמוזיאון - שבו מוקרן סרט המתעד מה התרחש במחנה הנורא הזה, סיפורים אישיים של אסירות ששרדו ובני משפחתן ומוצגים תצלומים ומסמכים. מטלטל ומזכיר את מה שאסור לשכוח!! (צילום: שוש להב)

 
 
תרבות בידור ואמנות
תיירות
קולינריה
צרכנות
אופנה
טיפוח ויופי
עיצוב אדריכלות ונדל"ן
מדע טכנולוגיה וכלכלה
הורים ילדים ונוער
חברה קהילה וטבע
אקולוגיה וארכיאולוגיה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
בריאות ספורט וכושר
רכילות
מבצעים והזדמנויות
חדשות בעולם