יום א', ח’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  מערכת האתר  
הצגה חדשה בתיאטרון החאן, "בוצ'ה", מחזה מאת יוסף בר יוסף, בבימויו של איגור ברזין. על יחסים במשפחה חרדית
21:00 (06/06/17) שוש להב

מאת שוש להב זה נראה די טבעי שתיאטרון החאן יעלה מחזה העוסק בעולם החרדי, אתם יודעים, ירושלים עיר הקודש.. מדובר ב"בוצ'ה", מחזה מאת יוסף בר יוסף - חתן פרס ישראל, שעלה לראשונה בתיאטרון חיפה ב-1984, עיר חילונית מעורבת. לא הצלחתי לבדוק כיצד התקבלה ההצגה אז, בחיפה, אבל אין לי ספק שבירושלים היא תעורר הדים (החרדים אולי לא יגיעו לצפות בה בעצמם, אבל ודאי ישמעו מפה לאוזן). אני, כאישה חילונית, מצאתי בה הרבה יותר מהתכנסות בנושא האמונה ושיברה. יש בה נושאים אוניברסליים, כמו יחסים במשפחה, בין אבות לבנים, אחיות ואחים, אישה ובעלה, רכוש, שאיפה לצאת מכבלי השיגרה.. לא שונה מאד מהעולם החילוני, אבל אולי פחות שכיח. וזה בהחלט מעורר עניין. את ההצגה ביים איגור ברזין - מייסדו ומנהלו האמנותי של תיאטרון "מלנקי", שזוהי עבודת הבימוי הראשונה שלו בתיאטרון רפרטוארי בכלל ובתיאטרון החאן בפרט. עלילת המחזה עוסקת במשפחה חרדית, בה האב (אריה צ'רנר) מרותק למיטה ומטופל ע"י בתו (עירית פשטן) ובעלה (יהויכין פרידלנדר). אחרי 25 שנים של ניתוק ולאחר שניהל רומן עם אשת איש, חוזר במפתיע הבן-האח בוצ'ה (דודו בן זאב), לבית אביו החרדי בירושלים ולעולם ממנו נמלט. הוא טוען שאביו צלצל אליו וביקש ממנו לבוא. האבא, חולה אנוש, מכחיש. מדוע, באמת, החליט פתאום בוצ'ה לשוב הביתה? האם כדי לעשות "תיקון"? או אולי זהו תירוץ לקבל כסף מאביו? או לרשת את העסק המשפחתי? או שהכסף הוא תירוץ למשהו אחר? למשל לשכב על הספה ליד אבא שלו ולעשן איתו סיגריה אחת? ובכלל, איזה מן טיפוס הוא בוצ'ה שזכה שהמחזה ישא את שמו? והאב הפטריארך, מה הוא רוצה? טבעי שירצה שהבן המורד יחזור אליו ויבקש מחילה, והוא, האב, יכעס ויקשיח ליבו ולבסוף יתרצה ויהיה מוכן להדיר את הבת ובעלה ולאמץ ליבו את הבן שסרח, שאף הוא (האב) כל אינו בטוח אם בכוונת הבן לתקן דרכיו (ובינינו, ברור לגמרי שלא), ואין לו בעיה לקפח את מי שטיפלו בו ולהתמסר לחידוש שצץ לו בחייו הדוויים ונותן לו סיבה וכוח לצאת מהמיטה. ועוד שאלות במחזה: בעניין אלוהים למשל. כמו שנאמר במחזה: "הרי אין הוכחות ממש, לא לכך שאלוהים ברא את האדם ולא לכך שהאדם נולד מהקוף, אם כך למה להחליט שאבא שלנו הוא קוף ולא להחליט שאבא שלנו אלוהים"? ואולי פשוט, כמו הילדה השכנה, המתפקרת בסוד, לומר בביטחון: "אני יודעת, אין אלוהים, ברוך השם". ועולה במחזה, שיש בו גם מן הקומדיה, מן חידה בעניין האהבה: האם אחותו הנשואה של בוצ’ה, יכולה לאהוב בכל מאודה רק עיוור שמרעיש כשהוא אוכל את המרק שלו? האם האחות הנשואה, הצדיקה, החומלת - חומדת גבר אחר? ואיך היא מעזה לחלום חלומות מסוג זה ואולי אף להגשימם, בחברה החרדית? ובעלה, נבעך, מה יהיה עליו? טרגי-קומדיה ירושלמית על יחסים, תוך הצצה לנבכי החברה החרדית, בין האדם לאלוהיו וגם חידה בענייני האהבה. המחזאי, יוסף בר יוסף: נולד בירושלים ב-1933, דור שישי בארץ מצד אביו, הסופר יהושע בר-יוסף ז"ל, ודור שמיני ואולי יותר מזה לאמו, ציפורה ז"ל. למד ב"חדר" וב"בית ספר עממי דתי לבנים". אחר כך בתל אביב המשיך את לימודיו בבית חינוך תיכון, והיה חניך "השומר הצעיר". באוניברסיטה העברית בירושלים למד לתואר ראשון פילוסופיה עברית וקבלה וספרות אנגלית (1961). ב-1954 התפרסם קובץ הסיפורים הראשון שלו, שפתיים מלוחות, וב-1963 עלה המחזה הראשון שלו, טורא, בתיאטרון הקאמרי. מאז כתב במשך 40 שנה רק מחזות, וארבעה עשר מהם הוצגו בכל התיאטראות הרפרטואריים בישראל. המחזה בוצ'ה עלה לראשונה בתיאטרון חיפה בשנת 1984, בבימויו של גדליה בסר ובהשתתפותם של יוסי פולק, אלי גורנשטיין, עמי וינברג, עפרה ויינגרטן, אלכס מונטה ואחרים. רבים ממחזותיו הוצגו ומוצגים – גם בערוצי הטלויזיה – בהצלחה רבה בעיקר ברוסיה ובמזרח אירופה, גם בברזיל, הודו וסקוטלנד. בשנים האחרונות התפרסמו ארבעה רומנים שלו. ב-1974 הוענק לו פרס הנשיא שזר למחזאות וב-2003 הוענק לו פרס ישראל בתיאטרון. הבמאי, איגור ברזין: בוגר האקדמיה הרוסית לאומנויות התיאטרון "גיטיס" במגמת בימוי. עלה לארץ בשנת 1993. בשנת 1997 הקים את תיאטרון "מלנקי". ב-2010 זכה בפרס לנדאו המוענק ליוצרים ואנשי תרבות מצטיינים, בקטגוריית בימוי תיאטרון ופרס שטרן המוענק לאמנים עולים מצטיינים. ב-2014 זכה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה המוענק לאמנים מצטיינים. ביים בתיאטרון מלנקי 18 הצגות, וזכה בפרסים רבים, ביניהם פרס הפרינג' (2007) בשלוש קטגוריות על ההצגה "על החטא", פרס תאטרון כהצגת הפרינג' הטובה ביותר (2004) על "הזר" ופרס ראשון בפסטיבל תיאטרונטו (2001) על "קונטרבס". זוהי עבודת הבימוי הראשונה של ברזין בתיאטרון הרפרטוארי. היוצרים והשחקנים: מחזאי: יוסף בר יוסף, בימוי: איגור ברזין, תפאורה ותלבושות: ואדים קשרסקי, תאורה: רוני כהן, מוסיקה: בוריס מלקובסקי. משתתפים: דודו בן זאב, גיא גורביץ', יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, אריה צ'רנר, דימה רוס, נועם שנהב. החאן Online עדכונים וחדשות על הנעשה בתיאטרון, הצצה אל מאחורי הקלעים, חשיפה לטריילרים של הצגות חדשות ולשחקנים והיוצרים של התיאטרון מגוון סרטונים מיוחדים ומסקרנים, ובהם תיעוד מתהליך העבודה, הצצה לחדר החזרות, קליפים ושירים מתוך הצגות וראיונות עם השחקנים והיוצרים עדכונים יומיומיים קצרצרים על מה שקורה אצלנו תמונה שווה אלף מילים! צוות התיאטרון והשחקנים, ברגעים המסקרנים והאמיתיים ביותר (צילום: יעל אילן)

 
 
תרבות בידור ואמנות
סרטים  
תיאטרון  
אופרות  
מחול ובלט  
אמנות ותערוכות  
מוזיקה  
מופעי בידור  
ספרים ומילים  
פסטיבלים  
טלויזיה  
תיירות
קולינריה
צרכנות
אופנה
טיפוח ויופי
עיצוב אדריכלות ונדל"ן
מדע טכנולוגיה וכלכלה
הורים ילדים ונוער
חברה וקהילה
אקולוגיה וארכיאולוגיה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
בריאות ספורט וכושר
רכילות
מבצעים והזדמנויות
חדשות בעולם