יום ב', ט’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  מערכת האתר  
הרשות הלאומית לתרבות היידיש תקיים ערב ההוקרה השנתי לתרבות היידיש בישראל, "היידיש ודור ההמשך", יום שני 27.11.17 בשעה 18:30 במרכז עינב, ת"א
17:30 (14/11/17) שוש להב

מאת שוש להב הרשות הלאומית לתרבות היידיש מקיימת זו שנה רביעית מסורת של אירועי תרבות לאוהבי תרבות היידיש בישראל ומוקיריה. האירוע יתקיים ביום ב' 27.11.17. במסגרת ערב חגיגי זה יוענק פרס מפעל חיים לשחקנית המוערכת, המכונה "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי", לִיַא קֶנִיג, כלת פרס ישראל לתיאטרון וכן לחוקר והסופר פרופסור יחיאל שיינטוך. הפעם יושם דגש בתוכנית האמנותית בהנחייתו של שחקן היידישפיל וחבר מועצת הרשות, ישראל טרייסטמן, על דור ההמשך לשפת היידיש ותרבותה ולשם כך תופיע להקת קרוואן הצופים, אשר מייצגת את ישראל בפני 200 קהילות יהודיות בכל רחבי ארה"ב, והם יופיעו עם השיר ביידיש "יפה כמו הלבנה", אותו הם מקדישים לכל הסבים והסבתות. כן יופיעו תלמידי הסדנה לשיר היידי של ביה"ס התיכון בן צבי, אשר ישירו שלושה שירים פופולריים ביידיש. כמחווה מיוחד של תיאטרון הבימה לליא קניג, יקדיש לה שחקן הבימה, תומר שרון, שני שירים. להקת כלייזמרים מגלניק תנעים את הערב בנעימותיה. ליא קניג: ליא קניג נולדה בלוֹדז' בפולין לזוג שחקנים. אביה, יוסף קאמֶן, היה חבר הלהקה הווילנאית (וילנר טרופה). אמהּ, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה והייתה מהכוכבים הגדולים של התיאטרון הממלכתי בבוקרשט. בתום מלחמת העולם השנייה עברה, עם משפחתה, להתגורר ברומניה. בת 17 החלה, בעצתו של בעלה לעתיד, צבי שטוֹלְפֶר ובעידודה של אמה, ללמוד משחק באקדמיה הממלכתית בבוקרשט. היא בלטה מיד בכישרונה והופיעה בתפקידים ראשיים בתיאטרון. בין היתר גילמה את דמותה של אנה פרנק, וזכתה להוקרה ממלכתית. ב-1950 נישאה לצבי שטולפר, וב-1961 עלו לישראל. בתוך פחות משנה, לאחר שסיימה לימודים באולפן לעברית, קיבל אותה השחקן שמעון פינקל לעבודה בתיאטרון הבימה. ב-1962 הופיעה בפעם הראשונה על הבמה העברית בהצגה אדון פונטילה ומאטי מְשרתו, של ברטולד ברכט. מיד אחר כך גילמה את דמותה של חווה במחזה בראשית מאת אהרון מגד. על התפקיד הזה הוענק לה פרס קלאוזנר לשחקנית השנה. במרוצת השנים הופיעה ביותר ממאה הצגות בתיאטרון הבימה ובתיאטראות אחרים. עם בעלה, השחקן והבימאי צבי שטולפר, הופיעה במופעי אידיש שהוא כתב וביים. בין היתר הופיעה בהצגה כוכבים ללא שמים, שייחד שטולפר לסופרים שכתבו באידיש. היא ממשיכה במופעים האלה כמחווה של זיכרון להוריה, לבעלה ולתרבות העשירה של השפה האידית שהולכת ונכחדת. הופעותיה על הבימה בישראל, במחזות קלסיים, מתורגמים או מקוריים, זיכו אותה בפרסים, בהם פרס ישראל לתיאטרון (1987), פרס רוזנבלום למשחק (1997), פרס התיאטרון על מפעל חיים (1998) וכן בפרס משה הלוי, בפרס כינור דוד ובפרסים מטעם עיריית תל-אביב על ההצגות כיסאות (1970) ואימא קוראז' (1975). בשנת 2008 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל-אביב, ושנתיים אחר-כך גם מאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2012זכתה בפרס א.מ.ת בקטגוריה תרבות ואמנות בתחום תיאטרון. יחיאל שיינטוך: יחיאל שיינטוך נולד בבואנוס איירס, שם למד במוסדות חינוך יהודיים וכלליים וסיים את לימודיו בסמינר למורים בעברית וביידיש. ב- 1960 עלה לישראל ולמד בחוג ללשון יידיש ותרבותה באוניברסיטה העברית, מוריו היו הפרופסורים דב סדן וחנא שמרוק. מאז שנת 1971 נכלל בסגל ההוראה של החוג ליידיש. נושא מרכזי במחקריו הוא היצירה ביידיש בתקופת השואה (ועל השואה). הוא חשף, השווה וניתח יצירות ספרותיות ותיעודיות של יצחק קצנלסון, ישעיהו שפיגל, ק. צטניק ומרדכי שטריגלר. ממצאיו ומחקריו פורסמו במאמרים ובספרים המוקדשים לסופרים אלה ומהווים ציוני דרך שבלעדיהם לא ניתן כיום לעסוק בחיי התרבות היהודית בתקופת השואה ולאחריה. אישיות נוספת ומרכזית בתולדות ספרות יידיש לפני, בתוך ואחרי השואה הוא המשורר והמחזאי אהרן צייטלין (שלמזלו שהה מחוץ לפולין בפרוץ המלחמה) שגם לו הקדיש שיינטוך ספר ומבחר מאמרים. תחום שנדחק לשולי המחקר ומצא את תיקונו בעבודתיו, הוא ההומור ביידיש. הוא בחן כתבי עת הומוריסטיים וגילה מחדש את אחד ההומוריסטנים החשובים בספרות יידיש שאחרי שלום עליכם, יוסף טונקל (דער טונקע לער), לו הוא הקדיש מספר מאמרי-מחקר וקובץ מוער של הומורסקות ופרודיות. בשנים האחרונות הוא עוסק בכתיבת מונוגרפיה על אחד מהחשובים בסופרי יידיש במאה העשרים, חיים גראדה. גראדה נולד בווילנה, חי בה בעת הפלישה הגרמנית, נמלט עם פליטים נוספים לברית המועצות, שב לזמן קצר לפולין בסוף המלחמה, המשיך לפריס ומשם לניו יורק. גראדה היה סופר פורה בעל סגנון כתיבה ייחודי ותימות ספרותיות לא מקובלות. במהלך השנים איבד פרופסור שיינטוך את מאור עיניו ועל אף מגבלה משמעותית זו, לא רק שהמשיך, אלא אף תיגבר את עבודתו האקדמית, בסיועם של עוזרי מחקר. בשנת 2002 ייסד את מכון דב סדן באוניברסיטה העברית לקידום מחקר תרבות וספרות יידיש ומאז הוא עומד בראשו. במשך למעלה מיובל שנים לא פסק פרופסור שיינטוך מעבודתו המדעית ועשייתו ותכניות עתידיות רבות עוד לפניו. הרשות הלאומית לתרבות היידיש: הרשות הלאומית לתרבות היידיש שמה דגש מיוחד למחוייבותה של מדינת ישראל, שהוכרזה בחוק שחוקק בשנת 1996 לשימור אוצרות העבר והנחלת תרבות היידיש לדור ההמשך ולראייה לכך, מעניקה הרשות מלגות לסטודנטים לתואר שני ושלישי ,שמחקריהם עוסקים בשפת היידיש ותרבותה ותומכת בסדנאות ללימוד שירים ביידיש ובביה"ס תלמה יילין ובביה"ס בן צבי. כמו כן פועלת הרשות למען הכללת נושאים הקשורים לתרבות זו בתוכנית הלימודים במערכת החינוך בישראל ומסייעת לבתי ספר בהם עדיין לומדים את תרבות היידיש. כן היא משתתפת בתוכנית ללימוד תרבויות יהודיות במכללת "אוהלו" המיועדת למורים עתידיים. הרשות ממשיכה לפעול במישורים רבים ומגוונים נוספים, כגון: תמיכה בפרויקטים ביידיש בתחומי ספרות, שירה, פרוזה, מוסיקה ואחרים.היא מסייעת לסופרים ואמנים היוצרים בשפה היידיש ובאלו שעוסקים בתרגום משפה זו לעברית וכן תומכת במועדוני תרבות יידיש ברחבי הארץ וביניהם מועדוני "עמך" לניצולי שואה, ומסייעת לפעילויות והמיזמים אשר מקדמים את היידיש או הכרת השפה ותרבותה בקרב הציבור הרחב. בין יתר פעילותה הענפה של הרשות, היא גם מקיימת תוכנית רדיו ביידיש ב"כאן תרבות". פעולות אלו באות להחזיר את החוב העצום שחבה מדינת ישראל למורשת התרבותית של יהדות מזרח אירופה ,שנכחדה כשהיא במלוא פריחתה. מועצת הרשות מונה 21 חברים אותם ממנה שרת התרבות והספורט . יושבת ראש הרשות היא דר' שרה זיווה, המנכל"ית הגב' יהודית סולל. הרשות הלאומית לתרבות יידיש 03-6006325 Yiddish@yidreshut.co.il www.yiddish-rashutleumit.co.il (צילום: איתן טל; יח"צ)

 
 
תרבות בידור ואמנות
תיירות
קולינריה
צרכנות
אופנה
טיפוח ויופי
עיצוב אדריכלות ונדל"ן
מדע טכנולוגיה וכלכלה
הורים ילדים ונוער
חברה קהילה וטבע
אקולוגיה וארכיאולוגיה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
בריאות ספורט וכושר
רכילות
מבצעים והזדמנויות
חדשות בעולם