יום ב', ט’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  מערכת האתר  
ביום העצמאות יחנך בלב תל-אביב, שביל הליכה חווייתי ומרגש, הקושר בין 10 אתרי מורשת מתולדות ת"א וישראל - "מעיר עברית למדינה עברית". הפרויקט הוא שיתוף פעולה של עיריית תל אביב-יפו, משרד ירושלים ומורשת ומשרד התיירות
19:20 (16/04/18) שוש להב

מאת שוש להב במקום בו נוסדה העיר העברית הראשונה, כוננה כעבור ארבעה עשורים המדינה העברית. שבעה עשורים קדימה יחנך "שביל העצמאות" - אתר מורשת לאומי חדש וחדשני בתל אביב-יפו, המציע חוויית ביקור במרחב ציבורי, באחד האזורים התוססים בישראל. לקראת חגיגות ה-70 החליטה עיריית ת"א כי ראוי להנגיש להמוני הישראלים והמבקרים מחו"ל המסיירים בשדרות רוטשילד, את הסיפור ההיסטורי-לאומי הייחודי שהתרחש במקום. אזור "שביל העצמאות" הוא ייחודי ברמה עולמית: ריכוז האתרים בשטח קטן, הפופולאריות של האזור ההיסטורי שממשיך להיות מרכזי ומבעבע גם בימינו, והחיבור יוצא-הדופן בין הולדת העיר להולדת המדינה - כל אלו יוצרים מרחב שוטטות ומורשת נדיר באיכויותיו ההיסטוריות והאורבניות. "שביל העצמאות" מתחיל בקיוסק הראשון של תל אביב, בפינת הרחובות רוטשילד והרצל ועובר דרך 10 אבני דרך היסטוריות, המחברות בין יסוד ת"א ומדינת ישראל. השביל יחנך ביום העצמאות ה- 70 למדינת ישראל ע"י עיריית תל-אביב יפו, משרד מורשת וירושלים ומשרד התיירות, והוא אתר מורשת לאומי חדש וחדשני, המספר את סיפור הקמתן של העיר העברית הראשונה ומדינת ישראל. אורכו של השביל הוא קילומטר אחד, והוא עובר דרך נקודות מורשת ציוניות כמו: גימנסיה הרצליה, בית הכנסת הגדול, בית ההגנה, האנדרטה למייסדי תל אביב, הפסל של ראש העירייה הראשון מאיר דיזנגוף ועד "בית העצמאות", הוא ביתו של דיזנגוף, שהפך למוזיאון תל אביב לאמנות ושבו התקיים ביום ה' באייר תש"ח הטקס ההיסטורי במהלכו הקריא דוד בן גוריון את המסמך המכונן של מדינת ישראל - מגילת העצמאות. בכך נשלם המעגל, ובמקום בו נוסדה העיר העברית - כוננה כעבור ארבעה עשורים המדינה העברית. בשנה האחרונה התבצעו עבודות תשתית נרחבות בין נקודות השביל, העשוי מפליז מוזהב המרוצף בתאורה ייחודית, שתאפשר גם סיורים ליליים. "שביל העצמאות" נוצר בהשראת "שביל המורשת" בבוסטון, שהינו אחד האתרים ההיסטוריים הפופולאריים ביותר בארצות הברית. הסיור בשביל מתקיים באמצעות מדריכים, מפות ב-8 שפות ובאמצעות טכנולוגיות ייחודיות שהוטמעו על השביל ומאפשרים סיור עצמי חווייתי, המשלב תיעוד היסטורי ואמצעי המחשה מתקדמים. במהלך שנת ה- 70 למדינה, החל מיום העצמאות ועד סוף שנת 2018, יוכלו מבקרי "שביל העצמאות" ליהנות ממוקד חווייתי נוסף - "שער הדמוקרטיה הישראלית" - מיזם של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועיריית תל אביב-יפו. המתחם יציע למבקרים חוויה וויזואלית ייחודית, שתוקרן בטכנולוגיית 360 מעלות, הסוקרת אירועים מרכזיים, שעיצבו את הדמוקרטיה הישראלית מקום המדינה ועד ימינו. המבנה המרהיב, שיוצב בשדרות רוטשילד 1 בתל אביב, מוקף בקשתות המסמלות את השילוביות והמורכבות של החברה הישראלית. על הקשתות הוטמעו ציטוטים נבחרים ממגילת העצמאות - הטקסט המכונן שמבטא את הערכים והיסודות עליהן מושתתת מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית. מבקרי שער הדמוקרטיה הישראלית יוזמנו לחתום על התחייבות קיום ערכי מגילת העצמאות ולקבל מזכרת - מגילה בחתימתם. הצפייה וההשתתפות תוצענה ללא תשלום, ובתום שנת ה- 70 צפוי המיזם לנדוד בין ערים אחרות בישראל. נקודות הציון בהן עובר השביל: * הקיוסק התל אביבי הראשון - תל אביב נוסדה בשנת 1909 על גבעות חול שוממות על ידי 66 משפחות יהודיות שיצאו מיפו. השכונה נקראה תחילה "אחוזת בית", ואולם בהמשך הציע מנחם שינקין, את השם "תל אביב". בקיוסק, שהינו העתק של הקיוסק המקורי, מותר היה למכור רק גזוז, ואסור היה לנשים לעבוד בו. המקום הפך לנקודת מפגש לצעירים. * מזרקת הפסיפס של נחום גוטמן - העיר תל אביב נולדה כפרבר של יפו ובשנותיה הראשונות נחשבה שכונה של עיר הנמל העתיקה. בהזמנת העירייה יצר האמן נחום גוטמן עבודת פסיפס גדולה שנחנכה ב 1976 ומציגה בשלל צבעים ודמויות את תולדות יפו בת אלפי השנים ותל אביב הצעירה שנולדה ממנה. בפסיפסים ניתן להבחין בתמונות מפורסמות מתולדות יפו. * בית ויס - עקיבא אריה ויס עמד בראש ועד השכונה "אחוזת בית" עד שהוחלף על ידי מאיר דיזנגוף. ויס ארגן את הגרלת המגרשים הנחשבת לרגע המכונן של תל אביב: הוא רשם את שמות המייסדים ואת מספרי המגרשים על גבי צדפים, ואחד מילדי המייסדים הגריל את מגרשי השכונה. ביתו של ויס הוא אחד האחרונים שנותרו על תילם מאז ייסוד העיר ב-1909. הגימנסיה העברית הרצליה - ​בנקודה זו עמדה פעם הגימנסיה העברית הרצליה, שנבנתה בהשראת דימויי בית המקדש. קשה להפריז בחשיבותה של הגימנסיה לנס התרבותי שהתחולל בתל אביב: החייאת השפה העברית אחרי 2000 שנים, בהן שימשה כשפת קודש ותפילה בלבד. הגימנסיה הייתה בית היוצר לחינוך ולתרבות העברית החדשה. במגדל שלום, שנבנה במקום הגימנסיה, נמצא כיום המרכז לתולדות תל אביב הפתוח לקהל הרחב ללא תשלום, ובו תערוכות היסטוריות המתעדות את ימיה הראשונים של העיר. * בית הכנסת הגדול - נועד מתחילתו לשקף את חשיבות הזהות היהודית של העיר ולאחד בין כתליו את התל אביבים כולם - דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים. בראש הוועד להקמתו עמד ראש העיר מאיר דיזנגוף, שגם גייס כספים לבנייתו. ממדיו העצומים שיקפו את רצונה של העיר להיות מרכז רוחני, והבית שימש לא רק לתפילות אלא גם לטקסים לאומיים, התכנסויות, חגים והלוויות של גדולי היישוב ונפגעי פרעות. * מוזיאון ה"הגנה" - מוזיאון ההגנה שוכן בביתו של אליהו גולומב, ממייסדי ארגון ה"הגנה" ומפקדו. הבית היה המטה החשאי של הארגון וגם מקום התכנסות משפחתי ל"ארבעת הגיסים" שהיו בין המנהיגים של היישוב היהודי - גולומב, משה שרת (לימים ראש הממשלה ושר החוץ), דב הוז (מראשי ההגנה ומחלוצי התעופה העברית) ושאול אביגור (ממגיני תל חי, מראשי ההגנה, מפקד המוסד לעלייה ב'). כיום שוכן במקום מוזיאון המציג את תולדות ה"הגנה" וכוחות המגן השונים שקמו בקרב היישוב העברי. * בנק ישראל - בניין זה נבנה עבור "בנק אשראי" בסוף שנות ה-30 ובהמשך שכנו כאן משרדי מס ההכנסה הבריטי. בשנת 1944 התקיימה כאן פעולה מפורסמת של מחתרת האצ"ל, כשלוחמיה פוצצו את המקום במקביל לפיצוץ משרדי מס ההכנסה בירושלים ובחיפה, ללא קורבנות בנפש. כיום פועל בבניין הסניף התל אביבי של בנק ישראל ומרכז מבקרים לתולדות הכסף. * האנדרטה למייסדי העיר תל-אביב - הוקמה בשנת 1949 במלאות 40 שנה לייסוד העיר. במקום הזה ממש נערכה הגרלת המגרשים ההיסטורית ביום ייסודה של תל אביב, ואחרי ייסוד העיר הוקם כאן בית הועד ומגדל מים. על האנדרטה חקוקים שמות מייסדי העיר וכן המציג תבליט שלושה שלבים בהתפתחות תל אביב: כיבוש החולות; הקמת "אחוזת בית"; גימנסיה הרצליה והעיר הפורחת בשנות ה-40. משני צִדי האנדרטה מתנוסס סמל העיר ההיסטורי, שעיצב נחום גוטמן, ובליבו מגדלור, אשר לדברי האמן מסמל את הייעוד שמייסדי תל אביב הועידו לעיר: להיות "שער לעלייה ומאור לגולה". * פסל דיזנגוף - בשדרות רוטשילד, סמוך לבית העצמאות, ניצב פסל מאיר דיזנגוף רכוב על סוסתו "מהירה". דיזנגוף נבחר בשנת 1911 לראשות ועד תל אביב, ובמשך 25 שנה (לא רציפות) הנהיג את העיר. דיזנגוף היה במידה רבה ראש הריבונות היהודית הראשונה מאז היציאה לגלות. אישיותו המיוחדת השפיעה מרוחה על אופייה של תל אביב, שבחזונו הייתה עיר עברית מודרנית, נאורה, יוצרת ושוקקת חיים. * בית העצמאות - זהו ביתם ההיסטורי של מאיר ורעייתו צינה דיזנגוף, אחד מ-66 הבתים הראשונים של אחוזת בית, שבשנות ה-30', אחרי מות צינה, הסב דיזנגוף לצורך הקמת מוזיאון תל אביב לאמנות. הוא עצמו עבר להתגורר בקומה העליונה, ופתח את סלון ביתו כבית תרבות לתושבי עירו. ביום ששי, ה' באייר תש"ח (14.5.1948), התכנסו ראשי היישוב באולם המוזיאון לטקס הכרזת העצמאות ההיסטורי. ההכרזה, שנמשכה מעט יותר מ-30 דקות, הסתיימה בצלילי "התקווה", שניגנה התזמורת הפילהרמונית. בית העצמאות שימש בחודשי המדינה הראשונים גם את מועצת המדינה הזמנית שהתכנסה בו, במקביל לקרבות מלחמת העצמאות. עם פתיחתו המחודשת בשנים הקרובות יהפוך הבית לאתר מורשת לאומי שיוקדש להקמת המדינה ועצמאותה. מקום של כבוד יוקדש לאבי העיר תל אביב ובעל הבית, מאיר דיזנגוף, ולתפקידו ההיסטורי בבניין העיר ופיתוחה. (צילום: שוש להב)

 
 
תרבות בידור ואמנות
תיירות
קולינריה
צרכנות
אופנה
טיפוח ויופי
עיצוב אדריכלות ונדל"ן
מדע טכנולוגיה וכלכלה
הורים ילדים ונוער
חברה קהילה וטבע
אקולוגיה וארכיאולוגיה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
בריאות ספורט וכושר
רכילות
מבצעים והזדמנויות
חדשות בעולם