יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  מערכת האתר  
תערוכה ראשונה מסוגה בארץ, שלא ניתן להשאר אדישים לה, "מיליון וחצי - ילדות בשואה בראי הקומיקס". תוצג במסגרת תערוכות חורף 2018 של המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס. אוצרת: מיכל פז-קלפ. פתיחה 24.10 בשעה 18.30
23:04 (21/10/18) שוש להב

מאת שוש להב המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון, יציג תערוכה שלא תשאיר איש מאיתנו אדישים. "מיליון וחצי - ילדות בשואה בראי הקומיקס", לזכרם של מיליון וחצי ילדים יהודים שניספו בשואה. אוצרת: מיכל פז-קלפ. עד כמה שהדבר עשוי להישמע מוזר, קומיקס, ילדים ושואה, קשורים יחד בקשר אמיץ ומהותי. כבר במהלך מלחמת העולם השנייה החלו להופיע יצירות קומיקס שעסקו בחיי הילדים בשואה, ומגמה זו רק הלכה והתעצמה עם השנים. ילדים גיבורים, ילדים לוחמים, ילדים שהיו לקורבנות, ילדים "תליינים", חלומות ילדות, זיכרונות ילדות – כל אלה מופיעים שוב ושוב במדף הקומיקס העוסק בשואה. המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון יציג החל מתאריך ה-24.10.18 תערוכה ראשונה מסוגה בישראל: מיליון וחצי - ילדות בשואה בראי הקומיקס, הכוללת יצירות קומיקס ידועות, נדירות וכאלה שלא הוצגו בעבר ומתייחסות לנושא הרגיש של ילדות בשואה. תערוכה חשובה זו תפתח בכנס מיוחד: "בועת זיכרון – קומיקס ושואה" שיתקיים ב-24 באוקטובר 2018 החל משעה 18:30. פרופ' מישל קישקה ירצה על קומיקס שואה צרפתי, פרופ' וייסברוד וד"ר איילה כהן יציגו מחקר חדש העוסק ביצירה "אנה פרנק - היומן הגרפי". הכניסה חינם. זוויות הסתכלות שונות על ילדים ועל ילדוּת: התערוכה מציגה זוויות הסתכלות שונות על ילדים ועל ילדוּת ברומנים גרפיים מהארץ ומהעולם, העוסקים בשואה, ובוחנת את המגמות המרכזיות ומשמעויותיהן. בתערוכה יצירות הפונות לקהלים מגוונים (קהל בוגר, קהל צעיר, בני המגזר החרדי ועוד), פרי עטם של אומנים מרכזיים ובהם ארט ספיגלמן, ג'ו קיוברט, גרג פק, פסקל קרוסי, מישל קישקה, ארי פולמן, דוד פולונסקי, רותו מודן, אסף חנוכה, אורי פינק, שי צ'רקה ועוד. כמה מהעבודות נכתבו וצוירו בידי ניצולי שואה; אחרות בידי בני דור שני ושלישי לשואה. חלק מיוחד בתערוכה מוקדש לקומיקס זנדלוז'נדו, שכתב הילד איוון פולק בגטו טרזין ושרד בשלמותו. התערוכה מבקשת לבחון את הדרכים הייחודיות שבהן מטפלת האומנות התשיעית בנושא השואה, ובה בעת מספקת הזדמנות לקהלים צעירים, להתוודע לנושא מורכב זה באמצעות שפת הקומיקס המוכרת לו וגיבורים ילדים מעוררי הזדהות ואמפתיה. "במהלך העבודה על התערוכה היו לי הרבה רגעים מרגשים", אומרת האוצרת מיכל פז-קלפ,"כמו למשל כשקראתי לראשונה את הקומיקס שיצר איוון פולק, נער בן 14 מגטו טרזין, או שיחות שהיו לי עם ניצולים שאת עבודותיהם אני מציגה בתערוכה. דרך העבודות זכיתי להציץ אל תוך נפשם של היוצרים ולפגוש נקודות מבט מפתיעות, חכמות ומטלטלות. אחת הגאוות הגדולות שלי בתערוכה היא העושר שלה: מעבודות נדירות שנוצרו במהלך המלחמה ועד דיון בשואת יהודי צפון אפריקה או שימושים במטאפורות מהשואה בדיונים חברתיים עכשוויים. דבר אחד בטוח – הביקור בה לא ישאיר אף אחד אדיש". יוצרי הקומיקס נאלצו להמתין שנים עד שקיבלו אישור תרבותי לעסוק בשואה. סיפורה של אנה פרנק, שהייתה סמל לקורבנות השואה הצעירים, עמד במרכזם של עיבודים רבים לקומיקס שהחלו להופיע בתחילת שנות השישים במערב, והיה מהסנוניות הראשונות לשואת הילדים בקומיקס העולמי.אומנם בשנים האחרונות, הודות ליצירות כמו "הדור השני", "הנכס", "המחבוא" ו"אנה פרנק – היומן הגרפי", עלתה המודעות לנושא, אך עדיין מרבית הציבור בישראל לא מעלה בדעתו שקומיקס מסוגל לדון בנושא טעון כמו השואה. העיסוק בילדות בשואה בראי הקומיקס מציע מגוון רחב מאוד של עבודות. הדימויים החזותיים, שפעמים רבות מתבססים על תצלומים היסטוריים, מסייעים להציג לקוראים את העבר. אף שנדמה שההתמודדות עם דימוי חזותי תהיה קשה יותר, דווקא השילוב בין המילים לתמונות ממתן את חדות המסר ומאפשר לקורא להכיר את הסיפור, להזדהות עם הדמויות ולעבד את החוויה האישית שלו במפגש עם השואה. התערוכה תתייחס לקטגוריות ונקודות מבט שונות שבהן בחרו יוצרי קומיקס להתייחס לנושא ילדות בשואה: ילדות לפני השואה: סיפורים רבים המוצגים בתערוכה נפתחים בתיאורים של "החיים שלפני". תיאורים אלו כוללים שגרת יומיום ומאפשרים הצצה אל ההווי האירופי-יהודי ערב מלחמת העולם השנייה. השימוש שנעשה במקורות ותצלומים היסטוריים יוצר תחושת מהימנות אצל הקוראים. כך מתפקד הקומיקס כאמצעי תיעודי.הנימה הנוסטלגית, שמלווה לרוב את הצגת העבר, מורגשת במיוחד בתיאורי הילדות. התמימות האבודה הנובעת מהם מעוררת הזדהות בלב קוראים צעירים, ובקרב קוראים מבוגרים - געגוע. כל אלה מעצימים את הזעזוע שיוצרת אימת המלחמה. הקורבן: מכל סיפורי השואה, קשים במיוחד הסיפורים על אודות הקורבנות הצעירים. נראה שדווקא בשל עוצמת הדימויים המציגים פגיעה בילד, היוצרים אינם ממהרים להשתמש בהם ומגלים איפוק בבחירותיהם. כאשר דימויים אלו כן מופיעים, הם משמשים בדרך כלל להדגשת מצוקה – של קבוצה, של עיר או של משפחה, ובעיקר - את אווירת האימה והאובדן. האמצעים החזותיים בקומיקס מחזקים את ההזדהות עם הגיבור שנקלע למצבים קשים, ומעמתים את הקורא עם אותה מציאות. הצבתם של ילדים תמימים אל מול אכזריות של מבוגרים מעצימה את נוכחות הרוע ומדגישה את חוסר האונים של הקורבן, שמעמדו הפיזי והחברתי הנחות אינו מותיר לו כמעט סיכוי מול המבקשים להרע לו. הניצול והשורד: סיפורי הגבורה כבשו יותר מכול את ליבם של יוצרי הקומיקס. יצירות קומיקס רבות מתמקדות בסיפורי גבורה, הצלה והישרדות שבמרכזם ילדים ונערים שסיכנו את עצמם בתקווה להינצל ולהציל אחרים. היוצרים מנצלים את הכלים שהקומיקס מעמיד לרשותם כדי לתאר רגעי פעולה ומתח, מרדפים והסתתרויות, ומאפשרים לקוראים להתייצב לצד כל אותם ילדים שלחמו, שהתנגדו, ששרדו, שהיו לגיבורים. אם לא במעשיהם, לפחות בדמיונם. התליין: לצד הופעותיו הרבות של הילד בקבוצת הנפגעים, שומר הקומיקס מקום גם לילדים מן העֵבר האחר של המתרס – הצד הפוגע. יוצרים שונים אינם חוששים להתמודד עם ייצוג הדור הצעיר של הנאצים ומשתפי הפעולה - מילדים שנוטשים את חבריהם היהודים עם פרסום חוקי הגזע ועד לתוקפנות פעילה של ילדים כלפי ילדים יהודים. בה בעת כמה יוצרים בוחרים לעסוק בשאלת התליין מזווית אחרת, ובוחנים בעבודותיהם את ילדותם של שתי דמויות מחרידות – מגנטו ואדולף היטלר - האחד מקורו בעולמות גיבורי-העל, האחר – בדפי ההיסטוריה. בין העבודות הבולטות שתציג התערוכה: יצירות הקומיקס הראשונות שנוצרו בידי ניצולות: "המסע של תיקה"מאת אסתר שקין; "אנחנו לבדנו" מאת מרים קאטין; "מתוך האפלה"- סיפורה של הניצולה רבקה כהנא ביצירתו של ג'קי ירחי; לראשונה - קומיקס חרדי העוסק ביהודי אשכנז וביהודי צפון אפריקה; 22 גיליונות של הקומיקס זנדלוז'נדו שיצר הנער בן ה-14 איוון פולק בגטו טרזין; מאוס - מיצירות הקומיקס החשובות ביותר במאה העשרים שהוכיחה לעולם כולו שז'אנר הקומיקס יכול להיות מסמך אישי נוקב על השואה; חלק מיוחד המוקדש ליומנה של אנה פרנק סוקר את ההיסטוריה של העיבודים לקומיקס של היצירה, ובהם עיבודים למנגה ומציג ניתוח היומן הגרפי; נקודות מבט מפתיעות, חכמות ומטלטלות של יוצרים ועבודות נדירות, במנעד רחב של יצירות, מסיפורי הרפתקאות וסיפורי גבורת-על; סיפורים אוטוביוגרפיים ופסבדו-אוטוביוגרפיים ועד יצירות מופת ידועות. לצד התערוכה "מיליון וחצי", ימשיך המוזיאון להציג את התערוכה,"קווים לדמותנו,- 70 שנה למדינת ישראל", שאותה אצר נסים חיזקיהו ואשר מציגה את התייחסות אומני הקריקטורה ליום העצמאות הישראלי ולמוטבים המאפיינים אותו לאורך השנים, מאז הקמת המדינה ועד לימינו אלה. המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס רחוב חיים ויצמן 61, חולון. תאריך פתיחה 24.10.18 תאריך נעילה אפריל 2019 שעות פתיחה: יום א סגור יום ב 10.00 עד 13.00 יום ג 17.00 עד 20.00 יום ד 10.00 עד 13.00 יום ה 17.00 עד 20.00 יום ו סגור יום שבת 10.00 עד 15.00 מחיר כניסה למוזיאון 15 שח, חייל /סטודנט 10 שח בהצגת תעודה, אזרח ותיק 7 שח בהצגת תעודה, ילד עד גיל 5 חינם, מחיר לתושבי חולון 10 שח בהצגת תעודה כרטיסים ניתן לרכוש בקופות המוזיאון. טלפון 03-6521849 (צילום: יח"צ)

 
 
תרבות בידור ואמנות
סרטים  
תיאטרון  
אופרות  
מחול ובלט  
אמנות ותערוכות  
מוזיקה  
מופעי בידור  
ספרים ומילים  
פסטיבלים  
טלויזיה  
תיירות
קולינריה
צרכנות
אופנה
טיפוח ויופי
עיצוב אדריכלות ונדל"ן
מדע טכנולוגיה וכלכלה
הורים ילדים ונוער
חברה קהילה וטבע
אקולוגיה וארכיאולוגיה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
בריאות ספורט וכושר
רכילות
מבצעים והזדמנויות
חדשות בעולם