יום ג', יט’ באדר ב' תשע”ט
    דף הבית  |  מערכת האתר  
סרטם של יוסי מדמוני ובועז יהונתן יעקב, 'גאולה', בכיכובם של אמילי גרנין ומשה פולקנפליק, נוגעת בכל אחד מאיתנו. סיפור אנושי רלבנטי, מוסיקה סוחפת וכדאי ללכת
17:59 (02/01/19) שוש להב

מאת שוש להב אב אוהב, ילדה חולה, אין כסף לשלם עבור הטיפול הרפואי היקר שעשוי להציל חיים, ועובד היטב על בלוטות הדמע. נשמע כמו 'סרט טורקי', נכון? אז ממש לא. מדובר ב"גאולה", סרט ישראלי נפלא, מרגש, רלבנטי שמאד מומלץ לראותו. ועוד משהו - גאולה הוא גם שם פרטי וגם מושג נפשי, ושניהם משתלבים יפה בסרט ששמו 'גאולה'. מני (משה פולקנפליק, המתגלה כשחקן מופלא), סולן כריזמטי של להקת רוק מצליחה בעבר, הוא היום מנחם - חוזר בתשובה שחי עם בתו בת ה-6, גאולה (אמילי גרנין, מתוקה ומוכשרת). כשגאולה חייבת לעבור טיפול חדשני ויקר, מנחם פונה אל חבריו ללהקה לשעבר בבקשה מפתיעה - לאחד את הלהקה 15 שנים אחרי שהתפרקה, לסיבוב הופעות אחרון וקצת אחר... הבמה, המוזיקה והמפגש המחודש עם הקהל, מצליחים לעורר במנחם זיכרונות ורגשות בעוצמות שכבר שכח מזמן, אולם החיבור המחודש עם חברי הלהקה ועם העולם שהשאיר מאחור, גם פותחים מחדש את משקעי העבר, פצעים שמעולם לא התאחו באמת, איתם מנחם יאלץ להתמודד כדי למצוא גאולה אמיתית... "גאולה" הוא סרטם של יוסי מדמוני ובועז יהונתן יעקב, דרמה מרגשת על אדם אחד שמוכן לעשות הכל עבור בתו הקטנה, גם אם זה אומר לחזור לעולם שהוא החליט להשאיר מאחור. הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל קרלובי וארי היוקרתי, זכה בשני פרסים, ביניהם פרס השחקן הטוב ביותר, והשתתף בפסטיבל טורונטו 2018. כיצד נולד הסרט: החיבור בין יוסי מדמוני ובועז יעקב, הוא חיבור שלא היה מסוגו בקולנוע הישראלי. חיבור בין במאי-תסריטאי, שמאחוריו כמה וכמה סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה, לבין צלם, שהחליטו ליצור סרט ביחד, מתהליך הכתיבה ועד לבימוי. יוסי ובועז עבדו ביחד לראשונה כבמאי וצלם בשנת 2010, בסרט "בוקר טוב אדון פידלמן", סרט שצולם בתקציב צנוע והפך להצלחה גדולה כשזכה בפרס התסריט בפסטיבל סאנדנס ובפרס הסרט הטוב בפסטיבל קרלובי וארי, פסטיבל ירושלים ועוד. מדמוני מספר שמיד אחרי צילומי הסרט, הוא ובועז ישבו לקפה ובועז סיפר לו על שני רעיונות לסרטים. אבל לא היה להם הרב זמן לפתח את הרעיונות, כי שנה אחרי "פידלמן" היה להם עוד פרויקט משותף כבמאי וצלם על הסט של "מקום בגן עדן". רק אחרי שהעבודה על הסרט הסתיימה, התפנו שניהם יחד לחשוב על הפרויקטים האלה. שניהם הרגישו שהחיבור ביניהם עוצמתי מאוד וחורג מהקשר הרגיל של במאי-צלם. הרעיון של בועז, מספר מדמוני, היה לעשות סרט על חוזר בתשובה, שהיה רוקיסט בעברו, והמציאות דוחפת אותו לחזור לעולם המוסיקה. מדמוני מספר שהיה לו ברור שהדמות הראשית הזו היא סוג של שיקוף של בועז, שהוא בעצמו חוזר בתשובה, שגם אחרי החזרה המשיך לעבוד על סטים ולחיות בשני העולמות, החרדי והחילוני. מדמוני מספר שבתור מי שנולד בבית דתי, בשכונה חרדית בירושלים, ועזב את הדת, הוא הרגיש שיש משהו מרגש בחיבור שבין חוזר בתשובה ו"סוג של" חוזר בשאלה. תהליך העבודה היה שיוויוני לגמרי. בועז זורק רעיונות, יוסי משנה, הופך, מוסיף סיפורים משלו. הם מספרים שבמהלך הכתיבה היה סוג של מתח, כי מעולם לא דיברו על מי יביים את הסרט. זו היתה גם שאלה לא הכי רלוונטית במציאות הישראלית, בה מוצעים לקרנות כל שנה 200 פרויקטים ורק 3-2 זוכים להיות מופקים. אבל אחרי שהפרויקט עבר את כל המכשולים ההפקתיים, השניים החליטו באופן טבעי שהדבר הכי נכון זה לביים ביחד. ההחלטה הזאת הציפה פחדים, האם מה שבועז רוצה לומר זה מה שיוסי מאמין בו ולהיפך? בכל זאת מדובר בשני אנשים עם תפיסות עולם שונות, לפעמים הפוכות. מדמוני מספר שהקונפליקט הזה נפתר ברגע שהם הבינו ש"גאולה" הוא סרט שעוסק אמנם בחוזר בתשובה, אבל למעשה, יותר מלתת תשובה אחת או תשובות, הוא מעלה שאלות, ויש בו כמיהה גדולה אל מה שמחבר בין אנשים. תהליך העבודה התגבש מעצמו. השניים החליטו באופן טבעי שבועז הוא שיצלם את "גאולה", לצד עבודתו כבמאי בסרט. תהליך הדרכת השחקנים היה של שניהם, החל מהאודישנים, המשך בחזרות ולבסוף על הסט עצמו. מי שידע לנווט בתוך התהליך הזה, היה המפיק עטור הניסיון מרק רוזנבאום, שהצליח לכוון את כל האנרגיות האלו למקום של עשייה. על הליהוק: נקודת ציון חשובה בעבודה היתה הפגישה עם משה פולקנפליק, השחקן הראשי, מי שמגלם את מנחם הרוקיסט שחזר בתשובה ומרגיש שמשהו חסר לו. פולקנפליק עצמו היה מסומן כתקווה הגדולה של המחזור שלו בבית צבי בתקופת לימודיו. מיד עם סיום הלימודים הוא קיבל תפקידים ראשיים בתיאטרון ובקולנוע אבל אז נעלם לתקופה ארוכה.. כשבסופו של דבר מדמוני איתר אותו כשומר לילה בבודקה בכניסה למעון לחוסים (בהמשך אגב, נערכו גם חלק מהחזרות לסרט, אחרי שלוהק לתפקיד אך עדיין לא נטש את עבודתו כשומר). המפגש שלו עם מדמוני ובועז נתן את התחושה שנוצר משהו שלם. פולקנפליק הוסיף עומק לדמות ממקום ביוגרפי הכי אישי - גם הוא וגם מנחם, הדמות שגילם בסרט, הם אמנים מצליחים שחזרו בתשובה ונעלמו למקומות הכי פחות זוהרים - מנחם בתחילת הסרט עובד בסופרמרקט, משה הוא שומר לילה. ברגע שמשה הצטרף, זה הפך להיות סרט של שלושה - שני חוזרים בתשובה וחוזר בשאלה. גם עבור בועז וגם עבור מדמוני הרגע המרגש ביותר בהפקה, התרחש הרבה אחרי שהסרט הושלם, עת התבשרו היוצרים שמשה פולקנפליק הוא הזוכה בפרס השחקן, לאחר הבכורה העולמית של הסרט בפסטיבל הסרטים היוקרתי של קרלובי וארי. ועוד קוריוז: תהליך הליהוק של הסרט הוא בכלל סיפור בפני עצמו - המלהקת מיכל אליאס, היא בעלת דוכן פטרוזיליה בשוק הכרמל, עם נגיעה חזקה לקולנוע ולמוסיקה. בדרכה הייחודית היא הצליחה ללהק שילוב של מוסיקאים מקצועיים, חרדים שאיתרה ברחוב ושחקנים מקצועיים. על המוסיקה: גאולה הוא סרט שהמוסיקה משחקת בו תפקיד ראשי, מזכיר סיפור של הרבה מוסיקאים מדור הלהקות של שנות ה 90 - מני, רוקיסט שחזר בתשובה לפני 15 שנה והפך למנחם, מגייס את חבריו מהעבר לנגן איתו בחתונות חרדיות על מנת לממן טיפול יקר לבתו. מתחילת שלב הליהוק ידענו שאנחנו רוצים ללהק מוסיקאים אמיתיים ללהקה הזו. שאין פשרות על האמינות. מהר מאוד מצאנו את שחר אבן צור, ממוניקה סקס שלוהק לתפקיד של דני, המתופף שהפך לאיש עסקים מיליונר. דלגנו איתו על שלב האודישן, והסתפקנו בשיחה בבית קפה. הוא היה מושלם. הליהוק הבא היה מורכב יותר - אבי, האנטגוניסט בסרט, המנהיג השני של הלהקה, זה שמנחם גנב לו בחורה. סבב ארוך של פגישות עם מוסיקאים לא צלח. הרחבנו מעט את החיפושים לשחקנים שהם גם מוסיקאים ומצאנו משהו שלא ציפינו - סיון שטיבי, במאי בוגר סם שפיגל שהוא גם גיטריסט בלהקת נעורים חיפאית נידחת. גם פה ההתאמה הייתה מושלמת. עכשיו נשאר לנו ללהק את מנחם, השחקן הראשי - חיפשנו שחקן שיודע לשיר. ראינו עשרות רבות של שחקנים, התלבטנו שבועות, אבל רק האחרון התאים בול. זה היה משה פולק נפליק, שהפליא לשיר בדרמת טלוויזיה מתחילת שנות ה-2000 בשם בוצ'אצ'י ונעלם מהמסך ליותר מ-10 שנים, ממש כמו מנחם גיבור הסרט. ברגע שהוא נכנס לחדר עם הציציות משתלשלות וכובע בייסבול במקום כיפה, ידענו שזה הוא. נשארה לנו דווקא הדמות שחשבנו שתהיה הכי פשוטה - גולי - הבסיסט טוב הלב. בסוף מצאנו מישהו לכאורה הכי לא מתאים - יונתן גלילה, ענק מזוקן, הגיטריסט של מרסדס בנד ושל רד בנד. דווקא ממנו הוצאנו הכי הרבה רוך, תמימות וחן. כך נולדה למעשה להקת "אורות גבוהים". לתפקיד הכי חשוב, מבחינה מוסיקלית לפחות, המוסיקאי שיחבר את כולם, נבחר בלי שום התלבטות אסף תלמודי שעובד עם שולי רנד, עם רוקיסטים כמו ברי סחרוף, עם זמרים מזרחים הארד קור כמו שי צברי ומנגן בעצמו בלהקה שמחדשת מוסיקה חסידית - 'אוי דיויז'ן' (בהמשך הבנו שהוא גם שחקן טוב והוא לוהק לתפקיד בעל מועדון שמציע ללהקה את הקאמבק שלה לעולם הרוק). משהו בחיבור בין החמישה האלה, היה אמיתי. משה עבר סדנה מהירה לפיתוח קול והשתלמות אצל תלמודי באולפן, בכל החזרות היתה תחושה שמשהו אמיתי קורה, לא משחק, מידי פעם חברי הלהקה קראו זה לזה בשמות שלהם בסרט: גולי, אבי, דני, מני... את הקסם הזה שהתרחש בחדרי החזרות אי אפשר שלא להרגיש בסרט עצמו, בפס-קול החילוני והחסידי ובעוצמות שלו שמתפרצות מהמסך. על השחקנים: משה פולקנפליק: יליד נהריה, בוגר בית צבי, נחשב לאחד מכוכבי המחזור. מיד כשסיים לימודיו השתתף בתפקיד ראשי בסרט הטלוויזיה בוצ'אצ'י וסומן כהבטחה בקולנוע הישראלי, אבל מיד לאחר כך חזר בתשובה וחתך מעולם המשחק.התפרנס מעל לעשור בעבודות מזדמנות כמו שמירה, ניהול מחסן או עבודה במאפיה. לפני שנים ספורות החל לחזור למשחק, ושיחק בסרט "דרייבר". מיד אחר כך לוהק לתפקיד הראשי ב"גאולה", שם הוא משחק דמות שעוברת תהליך דומה לזה שעבר במציאות – חוזר בתשובה שהתנתק מהאמנות שלו ועכשיו הוא מגלה אותה מחדש. סיוון שטיבי: יליד חיפה, בוגר בית הספר לקולנוע סם שפיגל, במאי הסרט הדוקומנטרי "להציל את דוד יעקב". בעברו גיטריסט וסולן בלהקת נעורים חיפאית. יונתן גלילה: גיטריסט וזמר, חבר הרכב הרוק "הקרטל" הצטרף אחר כך ללהקת הרוק "מרסדס בנד" ול"רד בנד". שחר אבן צור: יליד תל אביב, מבכירי המתופפים בארץ, ממייסדי להקת מוניקה סקס, שבהמשך דרכו הפך גם למפיק מוזיקאלי והחל בקריירת סולו כזמר. אמילי גרנין: בת 8, ילידת פתח תקווה, בת להורים עולים מרוסיה. התפקיד שלה ב"גאולה", אז היתה בת 7, הוא תפקידה הקולנועי הראשון. אביגיל עטרה קובארי: ילידת ירושלים, בת למשפחה דתית. עברה לתל אביב, חזרה בשאלה, ופתחה בקריירה מוסיקאלית עם רכב הרוק שלה "קובארי". צברה תאוצה בשנה האחרונה עם אלבום שלישי שהוציאה ופרס אקום בו זכתה. החלה לשחק בסדרה "אורי ואלה", ואחר כך בסרטים "פרה אדומה", ו"גאולה". פסטיבל קרלובי וארי 2018 - זוכה פרס השחקן הטוב ביותר פסטיבל ירושלים 2018 - זוכה 3 פרסים כולל פרס המוזיקה ופרס הקהל פסטיבל טורונטו 2018 (צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)

 
 
תרבות בידור ואמנות
סרטים  
תיאטרון  
אופרות  
מחול ובלט  
אמנות ותערוכות  
מוזיקה  
מופעי בידור  
ספרים ומילים  
פסטיבלים  
טלויזיה  
תיירות
קולינריה
צרכנות
אופנה
טיפוח ויופי
עיצוב אדריכלות ונדל"ן
מדע טכנולוגיה וכלכלה
הורים ילדים ונוער
חברה קהילה וטבע
אקולוגיה וארכיאולוגיה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
בריאות ספורט וכושר
חדשות ורכילות
מבצעים והזדמנויות
חדשות בעולם