יום ג', כב’ בסיון תשע”ט
    דף הבית  |  מערכת האתר  
שדה התעופה הבינ"ל ע"ש אילן ואסף רמון, יחנך ב- 21 בינואר 2019. תכנון שדה התעופה נעשה ע"י משרד אמיר מן עמי שנער אדריכלים, בשיתוף עם משה צור אדריכלים, עבור רשות שדות התעופה לישראל. השדה עתיד לשרת את אילת ודרום הארץ לטיסות פנים-ארציות ובין-לאומיות
09:20 (18/01/19) שוש להב

מאת שוש להב שדה התעופה רמון נמצא בתמנע, כ-18 ק"מ מאילת, על כביש 90, וטקס החנוכה שלו יתקיים ב- 21 לינואר 2018. בכך יחליף את שדות התעופה ע"ש יעקב הוזמן באילת, הצפוי להסגר, ושדה התעופה הבין-לאומי בבסיס עובדה. הוא יהווה את שער הכניסה הדרומי החדש לישראל, עם צפי טיסות של 2.25 מיליון נוסעים לשנה ומסוגל לגדול לקיבולת של כ-4.25 מיליון נוסעים לשנה. לראשונה, הנוסעים הבין-לאומיים והפנים ארציים יחלקו אולמות המתנה ומסחר משותפים. הקמת שדה התעופה מייצרת עבור העיר אילת והאזור הזדמנויות רבות לפיתוח אזורי. סגירת שדה התעופה הקיים באילת תביא להסרת הסיכון הבטיחותי האווירי מעל העיר, ולשחרור שטח מרכזי בה, שבלם התפתחות עירונית והיווה חיץ בין אזורי העיר. כמו כן, טיסות בין-לאומיות שיגיעו לשדה התעופה רמון, יהפכו אותו ואת העיר לאבן שואבת לתיירים ולבעל חשיבות עליונה, במפת התיירות האזורית והבין-לאומית לישראל, והמדינות הסמוכות באיזור זה. מתחם שדה התעופה משתרע על פני למעלה מ-5,500 דונם, וכולל את מבנה בית הנתיבות בשטח של כ-45,000 מ"ר; מסלולי המראה ונחיתה באורך 3,600 מטר לצד כ-40 רחבות מטוסים, המשרתות מטוסי סילון צרי ורחבי גוף; משני צדי הטרמינל הוקמו שני אזורי תמך בשטח כולל של 40,000 מ"ר, כולל מגדל פיקוח המתנשא לגובה 45 מטרים ומרכז תאום למרגלותיו. שפה אדריכלית ייחודית לשדה התעופה הבינ"ל רמון: הפרויקט פותחה שפה אדריכלית ייחודית ואחידה, שהושפעה מעולם התעופה העתידני, ומסביבת הטבע העל-זמנית של המדבר. החלטת רשות שדות התעופה למנות את האדריכלים ממשרד אמיר מן עמי שנער אדריכלים, בשיתוף עם משה צור אדריכלים, לעמוד בראש צוות התכנון עבור השדה כולו, על כל מרכיביו - אפשרה למתכננים להחיל שפת עיצוב אחידה על כלל השדה. בכך, אוחדו כל מרכיבי הפרויקט לסביבה "הוליסטית", ייחודית ושלמה, אשר ממסגרת את הנוף הפראי של הרי הערבה. האדריכל אמיר מן - ראש צוות התכנון של שדה התעופה רמון, מציין שזהו שדה התעופה היחיד בישראל ובין הבודדים בעולם, שנבנה ותוכנן ללא כל תשתית מוקדמת שהייתה במקום. למרות זאת, הפרויקט נבנה ללא כל חריגה מהתקציב שהוגדר עבורו, הנמוך משמעותית מתקציב של פרויקטים באותו סדר גודל בעולם. לדבריו: "תכנון ועיצוב הפרויקט הושפעו רבות מעולם התעופה העתידני, ומסביבת הטבע של המדבר. שדה התעופה עתיד להפוך לאבן שואבת לתיירים ולבעל חשיבות עליונה במפת התיירות האזורית והבין-לאומית לישראל". מבני נמל התעופה בולטים בנקיונם העיצובי ושונותם בנוף המדבר הבתולי, המקיף את הפרויקט ונשקף מתוכו כמיראז' פוטוריסטי. סלעי המדבר היוו את ההשראה הראשונית למבנה הטרמינל - סלעי הפארק הלאומי תמנע בעלי הגיאומטריה הפטרייתית, המאפשרת להם להצל על עצמם. באופן דומה, מבנה הטרמינל מטיל צל על חזיתותיו ובזאת מייצר חלל פנים נעים, מואר ואקולוגי. העמודים התומכים את המבנה עוצבו בהשראת עצי השיטה הסובבים את הפרויקט. את החלל מחלקים על פי הצורך ריהוט וביתנים נמוכים. מבעד קירות המסך העצומים, נפרס מבט לתנועת המטוסים וברקע הנוף המרהיב של הרי ירדן. כשם שתנועות הרוח והמים עיצבו את הסלע המדברי, כך תנועת הנוסעים עיצבה את מבנה הטרמינל. במסת האובייקט השלמה והאטומה כמו "גולפו" פתחים בכניסות וביציאות מהבניין, בחלוקות בין הנוסעים הנכנסים לנוסעים היוצאים, ובין הצד האוירי הסטרילי (GATES) והצד מהיבשתי (CHECK-IN). פתחים אלו תחומים בקירות מסך מזכוכית, שמתווים את תנועת הנוסעים ותהליך הבידוק, כך שתנועת הנוסעים הנכנסים והיוצאים נגלית אלה לאלה ומבטים היקפיים נפתחים אל המדבר הסובב. בתוך חלל בית הנתיבות שולבה עבודת אמנות להנצחת אילן ואסף רמון. תכנון: משה צור, אמיר מן, אורנה צור, עמי שנער אדריכלים ראש צוות תכנון: אדר' אמיר מן מזמין: רשות שדות התעופה לישראל (צילום שדה התעופה: NICK HUFTON ; צילום אדריכל אמיר מן - באדיבות משרד מן שנער אדריכלים)

 
 
תרבות בידור ואמנות
תיירות
קולינריה
צרכנות
אופנה
טיפוח ויופי
עיצוב אדריכלות ונדל"ן
מדע טכנולוגיה וכלכלה
הורים ילדים ונוער
חברה קהילה וטבע
אקולוגיה וארכיאולוגיה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
בריאות ספורט וכושר
חדשות ורכילות
מבצעים והזדמנויות
חדשות בעולם