יום ג', כב’ בסיון תשע”ט
    דף הבית  |  מערכת האתר  
הרשות הלאומית לתרבות היידיש תקיים ערב ההוקרה השנתי לתרבות היידיש בישראל, יום ראשון 4.12.16 בשעה 19:30 - מרכז עינב, ת"א
18:54 (15/11/16) שוש להב

מאת שוש להב הרשות הלאומית לתרבות היידיש מקיימת זו שנה שלישית מסורת של אירועי תרבות לאוהבי ומוקירי תרבות היידיש בישראל. הארוע יתקיים ביום א' 4.12.16 בנוכחות גלית וואבה שאשו - ראשת מינהל תרבות במשרד התרבות והספורט. במסגרת ערב חגיגי זה יוענק פרס מפעל חיים לשחקן והקומיקאי המוערך, יעקב בודו, ולעיתונאי והסופר הותיק, יצחק לודן. התוכנית האמנותית בהנחייתו של שחקן היידישפיל וחבר מועצת הרשות, ישראל טרייסטמן, תכלול את מקהלת הילדים "כינור דוד" מאשקלון בשיר "גפילטע פיש" ובשיר "וונדער איבעדוונדער", להקת כלייזמרים "די גסן טריו",להקת היידיש פיל תשיר לכבוד חברם יעקב בודו והוא בעצמו יצטרף עם שיר ומונולוג, והזמר מטעם הסדנה לשיר היידי האמנותי, מקסים לוינסקי בליווי רגינה דריקר, בביצוע השירים "צימוקים ושקדים" ו"קטרינה מולודיצה". יעקב בודו: יעקב בודו, יליד רומניה. למד משחק בקונסרבטוריון של בוקרשט. עלה לישראל בשנת 1950. לאחר שנה התגייס לצה"ל ובשורותיו עשה את ראשית דרכו האמנותית. בודו נמנה על מקימי הלהקות הצבאיות ובמשך שש שנים שיחק ופיקד על להקת פיקוד צפון. עם שחרורו, כיכב בהצגה "מוישה ונטילטור", שהייתה להיט ישראלי והועלתה למעלה מאלף פעם. שיחק על כל במות התיאטרון המקומי, החל מתיאטרון זירה דרך הבימה ועד לתיאטרון העירוני חיפה. מאז הצטרפותו לתיאטרון יידישפיל בשנת 1992 הוא ממלא תפקידים ראשיים במרבית הצגותיו. לצידן מימש חלום ישן בתוכנית יחיד ביידיש "אליין איז די נשמה ריין) "לבד נשמתך נקייה(, מחרוזת ממיטב ההומור היהודי. הופיע עם ענת עצמון בתוכנית" צו זינגען און צו לאכן" (לשיר ולצחוק). בשנים האחרונות כיכב בלהיטי יידישפיל כמו "נערי הזהב") קומדיית השנה" ,(דז'יגאן ושומאכר לנצח", געבירטיג'', "קערת העץ", בהצגת היחיד המצליחה"לאנסקי" ועוד. בהצגה "מזל טוב יידן" חגג לו התיאטרון יובל 50 על הבמה. בודו הוא חתן פרס קרן אדית וישראל פולק לשנת 1999 ופרס קרן לרנר ליידיש לשנת 2000. כ"כ זכה בפרס "מפעל חיים" ע"ש מאיר מרגלית שהוענק לו במסגרת פרסי התיאטרון הישראלי לשנת 2008. במהלך הקריירה האמנותית שלו השתתף בודו ביותר מ-14 סרטים ישראליים, בהם: "מוישהוינטלטור", "נס בעיירה", ו"מיליונר בצרות". כמו כן, הופיע בסרטים שהופקו בגרמניה: "היי היי אמריקה" ו"מגיהנום לגיהנום", ולאחרונה יצא הסרט"גיא-אוני" בהשתתפותו. יצחק לודן: יצחק לודן נולד בוורשה בירת פולין ב-1924. את אהבתו ליידיש ספג בבית הוריו וברשת החינוך היהודית הסוציאליסטית מיסודה של הבונד ופועלי ציון בה למד. את עושרה של שפת היידיש שאב גם כחניך בתנועת הילדים של הבונד ובתנועת הנוער בה היה חבר. מלחמת העולם השנייה מילטה אותו מעיר הולדתו. הוא נאסר ונכלא בביאליסטוק ומאוחר יותר היה אסיר במחנה עבודה בהרי אורל. עם שחרורו הצליח להשלים את לימודיו, הן במכון לאגרונומיה בקישינב ובבית הספר לקולנוע בלודג'. איש מבני משפחתו מלבד אחיו, לא שרד את המלחמה. ב-1948 הצטרף לקבוצת צעירים שהתנדבו ל"הגנה" ועלה יחד איתם לישראל. כחמש שנים לאחר מכן, לאחר שירותו בצה"ל, התמנה לעורך ראשי בעיתון היידי"לעצטענייעס" ("חדשות אחרונות"), בו הוא כתב חדשות, ביקורות ומאמרי דעה עד 1992. בין היתר, השתתף במשלחת העיתונאים הישראלים הראשונה שביקרה בקהיר, לרגל תחילת שיחות השלום עם מצרים לאחר ביקורו של נשיא סאדאת בירושלים. ביקור זה ואת הדרמה של השגת השלום הראשון עם ארץ ערבית שכנה, מתאר לודן בספרו "מחלום לשלום" (1979). פרסם באופן קבוע כתבות ב"אונדזערצייט", שהופיע בארה"ב ובכתבי עת שונים בתפוצות. מ- 1971 ועד 2014 שימש לודן כעורך ראשי של "לעבנס-פראגן" ("שאלות החיים"), בטאון "ברית העבודה - ארבעטער-רינג" וארגון הבונד בישראל והוא ממשיך לערוך את המהדורה האלקטרונית עד היום. משנות ה-90 פרסם מאמרים באופן קבוע בשבועון "פארווערטס" ("קדמה"), שרואה אור בניו יורק. לודן זכה בפרסים רבים, בהם פרס מאנגר (1991), פרס הופשטיין (1997), פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות יידיש (2010). פרסם ארבעה ספרים: "קעמפער-פאראד" ("מסדר הלוחמים"), "מקַמות" של חיים חפר בתרגום ליידיש (1968), "פון חלום צו שלום" ("מחלום לשלום") (1979), "פערל פון גן עדן" (פניני גן עדן"), על אמנות ועל אמנים (1988), "אין געיעגנאָךמאָמענטן" ("במרדף אחרי רגעים") (2010). כפי שלודן מעיד על עצמו: "כעיתונאי, אני רודף אחר הרגע החולף מבלי לדעת מלכתחילה מה טמון בו. רגע כזה יכול להיות אירוע יוצא דופן, קוריוז או פרדוקס. אולם כאשר הרגע (ה'מומנט') נעשה מומנטום, מאיץ לתהליך מתמשך - או אז הוא הופך להיסטוריה". מטרתו, כדבריו, היא להנציח את הרגע כפי שהוא נראה בעיניו ולשקף באמצעותו את המציאות שבה הוא נתפש. כך, מבלי להיות היסטוריון, כותב העיתונאי סוג של היסטוריה הנקראת בלשון המקצועית, "היסטוריה של המיקרו", של היומיום, של הפרט וסביבתו הקרובה. הרשות הלאומית לתרבות היידיש: הרשות הלאומית לתרבות היידיש שמה דגש מיוחד למחוייבותה להנחלת תרבות היידיש לדור ההמשך ולראייה לכך, העניקה הרשות בשנת 2016 מלגות לסטודנטים לתואר שני ושלישי, שמחקריהם עוסקים בשפת היידיש ותרבותה. כמו כן, פועלת הרשות למען הכללת נושאים הקשורים לתרבות זו בתוכנית הלימודים במערכת החינוך בישראל ומסייעת לבתי ספר בהם עדיין לומדים את תרבות היידיש, וכן תומכת בסדנאות ללימוד שירים ביידיש בביה"ס תלמה יילין וביה"ס בן צבי. כמו כן, ממשיכה הרשות לפעול במישורים רבים ומגוונים כגון: תמיכה בפרוייקטים בתחומי ספרות, שירה, פרוזה ומוסיקה ביידיש ומסייעת לסופרים ואמנים, היוצרים בשפה היידיש ובאלו שעוסקים בתרגום משפה זו לעברית, וכן במועדוני תרבות יידיש ברחבי הארץ ובכל הפעילויות והמיזמים אשר מקדמים את היידיש או הכרת השפה ותרבותה בקרב הציבור הרחב. פעולות אלו באות להחזיר את החוב העצום שחבה מדינת ישראל למורשת התרבותית של יהדות מזרח אירופה, שנכחדה כשהיא במלוא פריחתה. מועצת הרשות מונה 21 חברים, אותם ממנה שרת התרבות והספורט. יושבת ראש הרשות היא דר' שרה זיווה, המנכל"ית הינה יהודית סולל. הרשות הלאומית לתרבות יידיש 03-6006325 Yiddish@yidreshut.co.il http://www.mcs.gov.il/ (צילום: גרגורי ברקן, יח"צ)

 
 
תרבות בידור ואמנות
תיירות
קולינריה
צרכנות
אופנה
טיפוח ויופי
עיצוב אדריכלות ונדל"ן
מדע טכנולוגיה וכלכלה
הורים ילדים ונוער
חברה קהילה וטבע
אקולוגיה וארכיאולוגיה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
בריאות ספורט וכושר
חדשות ורכילות
מבצעים והזדמנויות
חדשות בעולם






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilsecuredכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | | הקם אתר חינם | RSS