האופרה הישראלית בהפקה חדשה: "יולנטה" מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי

האופרה הישראלית בהפקה חדשה: "יולנטה" מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי

שוש להב
4 דקות קריאה
האופרה האחרונה של צ'ייקובסקי, בבכורה באופרה הישראלית, בבימויה של שירית לי וייס ובניצוחו של דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית, 28-18 בינואר 2026 בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בתל אביב

האופרה הישראלית גאה להציג הפקה חדשה של "יולנטה", יצירתו האחרונה והאישית ביותר של צ'ייקובסקי, שעולה בפעם הראשונה על במת האופרה הישראלית. זוהי אופרה לירית יוצאת דופן, המשלבת מוזיקה עדינה עם עומק רגשי, ומעניקה לקהל חוויה מוזיקלית ודרמטית נוגעת ללב, כשבמרכז האופרה סיפורה של נסיכה עיוורת, אהבה וגילוי עצמי.


הנסיכה העיוורת יולנטה גדלה בגן מבודד בארמונו של אביה המגונן, המלך רנה, שמסתיר ממנה את עיוורונה, את קיומם של אור וצבע ואפילו את דבר היותה נסיכה. כאשר הרופא איבן-האקיה מגיע לטירה עם הבטחה לריפוי, הוא מציב תנאי מיוחד: יולנטה תוכל להירפא רק אם תרצה בכך מרצונה החופשי, לאחר שתגלה את מצבה. באותו זמן מגיע אל הגן האביר וודמון, והאהבה ניצתת בין השניים. האהבה שמתעוררת בליבה של יולנטה מעניקה לה את הכוח לבחור - לבחור לראות, לבחור באהבה, לבחור בחיים. כאשר היא זוכה בחוש הראייה ובאהבה, היא מגלה תובנות חדשות על יופיו ומורכבותו של העולם שנגלה לעיניה לראשונה.


הסיפור חושף את עולמו הרגשי של צ'ייקובסקי ומעניק פרשנות פיוטית לכוחם של האמנות, האהבה והרצון החופשי כמרפאים את הנפש.


פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (1840-1893): היה אחד מגדולי המלחינים הרוסים, שיצירותיו, ביניהן "אגם הברבורים", "מפצח האגוזים" ו-"יבגני אונייגין", הפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הקלאסית. "יולנטה" היא האופרה האחרונה שכתב בשנת 1891, שנתיים בלבד לפני מותו. הליברית נכתבה על ידי אחיו, מודסט צ'ייקובסקי, בהתבסס על המחזה הדני "בתו של המלך רנה" מאת הנריק הרץ. הבכורה העולמית התקיימה בדצמבר 1892 בתיאטרון מריאינסקי בסט פטרסבורג, בערב אחד יחד עם הבלט "מפצח האגוזים". למרות שלא זכתה לפופולריות מיידית, בשנים האחרונות זוכה "יולנטה" לעניין מחודש ושבה לבמות הגדולות בעולם במאה ה-21, כולל הפקות בווינה, בברלין, ובניו יורק.


"יולנטה" נחשבת לאופרה לירית יוצאת דופן, המשלבת מוזיקה עדינה ואינטימית עם עומק רגשי. נראה כי צ'ייקובסקי, שבמהלך חייו נאלץ להסתיר את זהותו המינית וחש לא פעם ניכור חברתי, הזדהה עם עולמה הסגור של יולנטה. האופרה, שנכתבה בתקופה רגישה במיוחד בחייו, מתוארת לעיתים כביטוי אישי לתחושת בדידות, כמיהה לאהבה וקבלה עצמית. מבלי לחשוף במפורש את רגשותיו, הלחין צ'ייקובסקי יצירה פיוטית ונוגעת ללב - סיפור של אור המבקיע מתוך החושך.


הבמאית, שירית לי וייס: "יולנטה שלי לכודה בחלל רגשי שמעברו רק חושך, מעין מצב ריחוף מעגלי, חיפוש וייאוש תמידיים. יולנטה חיה בתוך עצמה. היא פראית, ילדותית ומלאת תשוקה לא ממומשת. הבמה כחלל רגשי, היא חיוורת, מלאה בבורות, בעליות ובמורדות, כאשר מתחת לפני השטח פצעים שחורים, המייצגים זיכרונות, טראומות ופחדים, שאותם הנשים שעוטפות את יולנטה מנסות להסתיר בפעולה סיזיפית אין סופית. רק עם גילויו הבלתי נמנע של הפצע מגיעים ההכרה והאור.


"מיולנטה נלקחים הידיעה, חופש ההחלטה והחירות. אביה והעולם הגברי הנמצא מחוץ לחלל הרגשי שלה פורצים ופוצעים את נפשה, צופים בה, מסתירים ממנה, ועל ידי כך שולטים בה. מקור האור הוא פנימי, אינו תלוי ראיה. החלטת יולנטה על גורלה מתוך מציאת האמת הפנימית וההתמודדות מולה למרות הכאב, מביאים את השינוי המהותי בנפש ובגוף. תשוקתה של האישה משחררת. האופרה יולנטה היא למעשה מהלך פסיכולוגי, המוביל אל הנשיות ואל המיניות, אל התמודדות והשחרור. ובבמה שלנו, כמו בנפשנו, הלבן והשחור הפכפכים ומורכבים, ומקורו של האור מתעתע".


המנצח, דן אטינגר: "ליצור ולהעלות על הבמה בפעם הראשונה באופרה הישראלית את האופרה האחרונה שהלחין צ'ייקובסקי היא חוויה מיוחדת במינה. 'יולנטה' הוא מסע של כשעה וחצי ללא הפסקה לתוך נפשה של הגיבורה הראשית יולנטה העיוורת, החברה והחיים עימם היא מתמודדת בסיפור אהבה אופראי המגלה לה את האור - כל אלה עטופים בעושר הסימפוני והרגישות כמו גם העוצמה הדרמטית האינסופיים של צ'ייקובסקי".


צוות היוצרים:


ניצוח: דן אטינגר


בימוי: שירית לי וייס


עיצוב תפאורה: אדם קלר


עיצוב תלבושות: אולה שבצוב


עיצוב תאורה: נדב ברנע


מנצח המקהלה: איתי ברקוביץ'


בהשתתפות התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ומקהלת האופרה הישראלית.


שפת השירה: רוסית


כתוביות: עברית ואנגלית - תרגום: ישראל אובל.


משך המופע: כשעה ו-40 דקות


בהפקה ישתתפו הסולנים:


יולנטה (סופרן): אני יורנץ / אנג'לינה אחמדובה


וודמון (טנור): אלכסיי דולגוב / פאבל וולוז'ין


המלך רנה (בס): אלכסנדר צימבאליוק / סווה וומיק


רוברט (בריטון): עודד רייך / סמיון אנטקוב


איבן-האקיה, הרופא (בס/בריטון): בלינט ז'בו / יונוץ פאסקו


אלמריק (טנור): עדי עזרא / פאבל וולוז'ין


ברטרנד (בס): יורי קיסין


מרתה (מצו-סופרן): שי בלוך / עדנה פרוחניק


בריגיטה (סופרן): שלומית לאה קובלסקי / ורוניקה אודינצוב


לאורה (מצו-סופרן/סופרן): ענת צ'רני / תמרה נשרי


תאריכים ורכישת כרטיסים:


יום ראשון | 18.1.26 | 20:00


יום שני | 19.1.26 | 19:30 * פרמיירה חגיגית


יום שלישי | 20.1.26 | 20:00


יום חמישי | 22.1.26 | 20:00


יום שישי | 23.1.26 | 13:00


שבת | 24.1.26 | 20:00


יום שני | 26.1.26 | 18:00


יום רביעי | 28.1.26 | 18:00


מחירי כרטיסים: 210-490 ש״ח


קישור לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים:


https://www.israel-opera.co.il/show/%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%94/


בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') כתובת: שאול המלך 19 תל-אביב טלפון: 03-6927700 תיוג אינסטגרם: israeliopera@


(צילום: יוסי צבקר)

פוסטים קשורים