האופרה "קיסר אטלנטיס": עם רביעיית כרמל ואנסמבל מיתר

האופרה "קיסר אטלנטיס" היא יצירה סאטירית נשכנית, שנכתבה במחנה טרזין ומעזה להתמודד עם שאלות של רשע ומלחמה, באמצעות הומור מושחז ומוזיקה מקורית, משולבת באזכורים מוזיקליים רלבנטיים. האופרה נכתבה על ידי ויקטור אולמן, לליברית מאת פטר קין ב -1943 על ניירות שנגנבו בחירוף נפש ממשרדי המחנה הנאצי. הם הצליחו להתחיל בחזרות, אבל מהר מאוד נשלחו למותם באושוויץ. האופרה נחשבה אבודה, אך נתגלתה באורח פלאי אחרי שנים ועלתה בבכורה לפני 50 שנה בהולנד. העלילה: זוהי אלגוריה סוריאליסטית על עריצות ודיכוי: קיסר רודן מנהל מלחמות אין-סופיות, ובתגובה - המוות עצמו מחליט לשבות. מיליוני אנשים נשארים תלויים בין חיים למוות, כשהקיסר מאבד שליטה ונדרש להתמודד עם ההשלכות של תאוות השלטון שלו. היצירה היא משל נוקב וחתרני, המשלב סאטירה עוקצנית ואנושיות, ומהווה דוגמה ייחודית של התנגדות אמנותית אמיצה שנוצרה תחת אימת השואה. הקריאה החדה של האופרה נגד עריצות, אלימות חסרת טעם וזלזול בחיי אדם רלבנטית כמובן גם היום.

הסיפור מתרחש באטלנטיס דמיונית. הקיסר Über-על ("מעל הכל", ספק קריצה ספק עקיצה להמנון של גרמניה הנאצית), מחליט להלחם בכל העולם, אבל מלאך המוות "שם לו רגל" ופותח בשביתה. הוא לא מסכים שבני אדם ייקחו לו את התפקיד. מלאך המוות עומד בדרכן של ההוצאות להורג, ועשרות אלפי חיילים תלויים בין חיים למוות בסבל וייסורים. בסופה של ההתרחשות, כל הדמויות מבקשות את המוות והקיסר מסביר למלאך המוות, שבני האדם לא יכולים בלעדיו. מלאך המוות מסכים לסיים את השביתה, בתנאי שהקיסר יהיה הראשון למות. הביקורת והסרקזם ברורים, כשהאופרה נכתבה במחנה צפוף, על רקע מגפות, רעב ואיום בהשמדה.

יוצרי האופרה: ויקטור אולמן ופטר קין נולדו באותו התאריך, ה-1 בינואר, בהפרש של 21 שנה ונשלחו אל אושוויץ יחד. אולמן, בן למשפחה מומרת מצ'כיה, ניהל קריירה מוזיקלית אירופאית כפסנתרן, מנצח אופרה ומלחין והשתקע בפראג. הוא הפך לאחת הדמויות המרכזיות בעולם המוסיקלי שנוצר בגטו. הוא כתב ביקורות מוסיקליות, ארגן קונצרטים וחיבר יצירות – 16 מהן נשמרו וארבע כפי הנראה אבדו לעד.

רק בגטו החל אולמן לשלב מוטיבים יהודיים במוסיקה שלו, ויש הטוענים שהזהות מוסיקלית שאימץ בגטו משלבת בין שלל זהויותיו: גרמני וצ'כי. את יצירותיו וכתביו שמר אולמן במזוודה, אותה מסר לפני גירושו לאושוויץ לספרן הגטו, פרופסור אמיל אוטיץ, אשר שרד את המלחמה והמזוודה עימו. בהמשך התגלגלו מסמכיו לאגודה האנתרופוסופית, עימה היה אולמן בקשרים לפני המלחמה, והם העבירו אותם לארכיון של קרן פאול זאכר, בבאזל, שווייץ. בימים אלה ממש יוצאת מהדורה חגיגית של כתב היד (פקסימיליה) של האופרה "קיסר אטלנטיס", לצד מסמכים ראשוניים נוספים ומאמרים על היצירה.

גם פטר קין נולד ב1 בינואר אך בשנת 1919. כשרון הציור שלו בלט בילדות, הוא הציג תערוכה בגיל 14, סיים תיכון בהצטיינות לשבח ולמד באוניברסיטה של פראג לאומנויות יפות. גורש לטרזין ב–1941 ושם עבד כסגן מנהל מחלקת השרטוט הטכני. הוא נהג לגנוב דפים משרדיים כדי לצייר ואת ציוריו העביר לאהובתו הלגה וולפשטיין, שהחביאה אותם במרפאת הגטו בה עבדה אמהּ. וולפשטיין שרדה את השואה והעבירה את הציורים לברנו צ'כיה, שם הוחרמו על ידי השלטונות הקומוניסטיים. המזוודה נמצאת היום בבית ההנצחה בטרזין.

קין ואולמן נפגשו בגטו וכתבו את האופרה, אותה החליטו להעלות בגטו כנגד כל הסיכויים: "בכל מקרה לא ישבנו ובכינו על נהרות בבל, חתירתנו לאומנות משולה לרצוננו לחיות", כתב אולמן, באחד ממאמריו ששרדו. בתוך הצפיפות של הגטו, עם הרעב, המוות, המחלות ועבודות הכפייה, הם החלו בחזרות במאי 1944 בהשתתפות מספר זמרים ונגנים מצומצם. באוגוסט 1944 קציני ס"ס הגיעו לחזרה של האופרה והודיעו כי היא לא תעלה. ב-16 באוקטובר נשלחו ויקטור אולמן ופטר קין לאושוויץ. אולמן נשלח לתאי הגזים מיד, ולא ברור אם קין גם כן, או שנפטר לאחר מכן ממחלה. כל משתתפי האופרה, למעט זמר אחד, נספו גם הם.

שנים רבות האופרה נחשבה כאבודה. אך היא התגלתה בדרך נס. עותק של האופרה התגלגל לידיו של קרי וודוורד, מנהל תזמורת בריטית, בשרשרת של אירועים וצירופי מקרים המתוארים בסרט דוקומנטרי בשם, "קיסר אטלנטיס" (במאי: סבסטיאן אלפי). בסרט מסופר כי וודוורד נעזר בין השאר במדיום (גם מלחינה ופסנתרנית), שהתמחתה בתקשור עם מלחינים מן העבר והעבירה לו הנחיות שקיבלה, לדבריה, מויקטור אולמן, לגבי הדרך הנכונה להציג את היצירה. האופרה הועלתה בבכורה באמסטרדם בשנת 1975 (לפני 50 שנה).

בהפקה הנוכחית האופרה תוצג לראשונה בעברית, בתרגומו של הזמר אסף לויטין, ובגרסה מצומצמת ל- 11 נגנים, עם המנצח ניר כהן־שליט, המנהל המוסיקלי של "אל תוך האור". את הקונצרט יבצעו רביעיית כרמל ואנסמבל מיתר, בניצוחו של ניר כהן־שליט. הסולנים הם טלי קצף - סופרן I רעות ונטוררו – מצו סופרן I יורי קיסין - בס I דניאל יאן פרוז'נסקי - טנור I ג׳וני בומבינו – בריטון. על פרויקט "אל תוך האור": השלטון הנאצי ושואת העם היהודי הובילו לקטיעה אכזרית של הקריירה המוזיקלית, ואף של חייהם של מלחינים ומוזיקאים יהודים שחיו באירופה הכבושה. הם נאסרו, נרצחו או הוגלו. יצירותיהם נאסרו להשמעה כי תויגו כ"מושחתות מוסרית". על אף הניסיון הנאצי לאבד את היצירה היהודית המוזיקלית, יצירות רבות שרדו בכתובים ונמצאו בידי קרובים או בארכיונים. פרויקט "אל תוך האור" מציג מוזיקה שאבדה לעולם בשל המשטר הנאצי. יצירות רבות התגלו מחדש בעשורים האחרונים וממשיכים להתגלות עד היום. הקונצרטים האלה נועדו לחגוג את המוזיקה האיכותית שהיוצרים הנרדפים כתבו, על ידי הבאתה לבמה - אל תוך האור. פרויקט "אל תוך האור", ביוזמתו ובניהולו של יעקב פישר, יו"ר עמותת "העולם המרהיב של מוזיקה יהודית", דואג להוציא את המוזיקה האבודה מן הארכיונים סביב לעולם ולהביאה אל הבמה בביצוע חי. הפרויקט נתמך על ידי משרד התרבות.

ניר כהן־שליט: מנצח ומוסיקולוג רב תחומי. מוביל את "אל תוך האור" כמנהלו המוסיקלי מאז הקמתו. כמנצח, ניר עבד עם מרבית התזמורות וההרכבים בארץ, לרבות האופרה הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים. והקאמרטה הישראלית ירושלים. הוא משנה למנהל האמנותי של פסטיבל פסנתרים ה-12 בתיאטרון ירושלים. כמוסיקולוג, קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת ניו-יורק, והוא עוסק במחקרים רבים, החל מביצועים בגישה היסטורית, מוסיקה של מלחינים יהודים מתקופה השואה, ועד תיאוריה מוסיקלית והמחזמר האמריקאי. הוא מרבה ללמד ולהרצות, וכיום הוא עמית מחקר באוניברסיטה העברית.

רביעיית כרמל: היא מההרכבים הקאמריים הוותיקים, הבולטים והרבגוניים בארץ. הרביעייה מופיעה בקונצרטים ובפסטיבלים ברחבי העולם, על במות יוקרתיות לרבות אולם הקרנגי בניו יורק. הרביעייה זכתה בתחרויות רבות, בפרסים ומלגות. מלחינים רבים כתבו יצירות עבורה, והיא מרבה לבצע ולהקליט מוזיקה ישראלית. רביעיית כרמל ייסדה את סדרת הקונצרטים המצליחה "מעבר לקשת" בהנחייתו של ויולן הרביעייה, פרופ׳ יואל גרינברג. לסדרה מנויים רבים ברחבי הארץ והיא זוכה לשבחים רבים מהביקורות והקהל. הפעילות של רביעיית כרמל נתמכת ע"י משרד התרבות והספורט.

אנסמבל מיתר: הוא אחד ההרכבים המובילים והכוחות המרכזיים בתחום המוסיקה החדשה, מאז הקמתו בשנת 2004. האנסמבל התל-אביבי מופיע ברחבי העולם, וביצע בבכורה מעל 400 יצירות, בשיתוף פעולה עם חשובי המלחינים בני-זמננו ועל בימות פסטיבלים רבים. אנסמבל מיתר גם עוסק בפעילות חינוכית ענפה, בעיקר בתכנית 'תדרים' בשיתוף האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ובפרוייקט CEME – פסטיבל וכתות אמן של מוסיקה חדשה.

ויקטור אולמן (1898 - 1944): מלחין, פסנתרן ומנצח צ'כי-אוסטרי ממוצא פולני. נולד ב-1 בינואר 1898 בטשן, צ'כיה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, למשפחה יהודית מומרת.

בגיל 11 עברה משפחת אולמן לווינה, למד מוסיקה תיאורטית ופסנתר. הוא שירת קצרות במלחמת העולם הראשונה ולאחריה הלך ללמוד משפטים והלחנה. ב-1919 עבר לפראג והקדיש את עצמו למוסיקה, כששימש כמנצח מקהלה ופסנתרן בחזרות. לאחר שנים של פעילות מוזיקלית ברחבי אירופה, חזר להתיישב בפראג ב-1933. עם הכיבוש הנאצי ב-1939, הצליח אולמן להבריח שניים מילדיו לאנגליה בטרנספורט הילדים. בספטמבר 1942 גורש לטרזין יחד עם אשתו השלישית ובנם הקטן, והתאחד שם עם בנו הבכור. גם במחנה המשיך אולמן ליצור, וחלק מיצירותיו מתקופה זו נשמרו ומבוצעות עד היום. נרצח באושוויץ.

פטר קין(1944 -1919): צייר, משורר, מחזאי וסופר צ'כי-יהודי. נולד ב-1 בינואר 1919 בוורנסדורף שבגבול צ'כיה-גרמניה למשפחה יהודית. ב-1929 עברה משפחתו לברנו, צ'כיה.כישרונו האומנותי של קין התגלה בילדות. בגיל 14 הוצגו ציוריו בתערוכה בעיר. הוא סיים את לימודי התיכון בהצטיינות לשבח ולמד באוניברסיטה של פראג לאומנויות יפות. ב-1939 הורחק קין מהאוניברסיטה עקב החוקים האנטי-יהודיים והחל ללמד אומנות בקהילה היהודית. הוא ביקש לעלות לארץ ישראל אך לא קיבל את הסרטיפיקט המיוחל בשל מום בלב. ב-1940 התחתן עם אילזה סטרנסקי, שהייתה מבוגרת ממנו בארבע שנים. קין ניסה להגר עם משפחתו לארצות הברית ולטורקיה, אך מאמציו לא צלחו. נרצח באושוויץ.

האופרה "קיסר אטלנטיס": אופרה בפרולוג וארבע תמונות (גטו טרזין, 1943)ליברית – פטר קין | תרגום לעברית – אסף לויטין

ניצוח וניהול מוזיקלי ניר כהן־שליט

זמרים: טלי קצף I רעות ונטוררו I יורי קיסין I דניאל יאן פרוז'נסקי I ג׳וני בומבינו

יום שלישי 9/12/25 בשעה 20:00- ירושלים - אודיטוריום ימקא קישור לכרטיסיםיום רביעי 10/12/25 בשעה 20:00 - רעננה - אודיטוריום ערן, מרכז פיס למוסיקה קישור לכרטיסיםיום שישי 12/12/25 בשעה 12:00 תל אביב - מרכז המוסיקה, יפו קישור לכרטיסיםמוצאי שבת 13/12/25 -בשעה 20:30 זכרון יעקב אודיטוריום בית-ניר – קישור לכרטיסים ביצוע נוסף יהיה בפסטיבל "צלילים במדבר" 17.12

כרטיסים 140-155 ₪. לסטודנטים ונוער 50 גו שואו l או 6119* קישור משולב

(צילום: מיכאל פאביה)