"כוכבים תועים": הצגה ייחודית ומרגשת בתיאטרון החאן הירושלמי

"כוכבים תועים": הצגה ייחודית ומרגשת בתיאטרון החאן הירושלמי

שוש להב
4 דקות קריאה
טעם של יידישקייט שלא נס ליחו. עיבוד בימתי חדש בבכורה עולמית, לרומן היהודי מאת שלום עליכם, שבמרכזו עומדים תיאטרון, אהבה וגעגוע. הפקה משובחת, עם צוות יוצרים ושחקנים נהדר

כמי שדי שולטת בשפת היידיש, אני מעידה שבדיחות נשמעות לי מצחיקות יותר כשהן מסופרות ביידיש, והשירים מרגשים ונוגעים ללבי כשהם מושרים בשפה זו. וגם, שמעודד אותי לשמוע שצעירים רבים משתתפים בקורסים ללימוד יידיש. ומכאן, גם חשיבותה של ההצגה "כוכבים תועים", של החאן הירושלמי, מעבר לאיכותה התיאטרלית. והיא איכותית ומשובחת.


כוכבים תועים (ביידיש: בלאָנזשענדע שטערן) הוא אחד הרומנים המפורסמים ביותר של שלום עליכם, גדול סופרי היידיש אי פעם, שתורגם למספר שפות. הרומן הוא יצירה על אהבה, שאיפות, תיאטרון ונדודים. שלום עליכם מצייר דיוקן חי של אמנים נודדים, הקרועים בין מסורת למודרניות, ושואל כיצד ניתן למצוא אהבה בעולם הפכפך ומלא סתירות?


"כוכבים תועים" בתיאטרון החאן היא הצגה מאד מרגשת, מבויימת ביצירתיות - עם מספר המקדם את העלילה ועושה סדר בזמנים ובמסרים, וצוות שחקנים נהדר, שכל אחת ואחד מהם מבצע תפקיד (או תפקידים) באופן אמין ומעורר הזדהות. ולמרות שכולן וכולם באמת מצויינים, אינני יכולה שלא לציין את ארז שפריר (הוא הוצמאך), המפליא במשחק וכובש לבבות. וגם - השילוב בין הסיפור והמשחק, המוזיקה והתנועה, התיאורה והתפאורה, התלבושות והתמונות (וידאו) - נהדרים בעיני.


סיפור עדין, מוזיקלי ונוגע ללב, על התנגשות בין דור לדור, בין קהילה לאינדיבידואל, ועל האור הקטן שעדיין בוער אצל אלו שנודדים עם חלום.


תוכן הסיפור:


העלילה עוקבת אחר שני צעירים בעיירה היהודית הולנשט שבבסרביה. רייזל, בתו של החזן העני, ולייבל, בנו של הגביר העשיר - והמפגש שלהם עם עולם התיאטרון. אל העיירה הקטנה שבה שני הצעירים חיים, מגיע יום אחד תיאטרון יידיש נודד. רייזל ולייבל המאוהבים זה בזו, מתלהבים ומתאהבים בעולם התיאטרון.


השניים מחליטים לברוח יחד עם להקת השחקנים, לעולם לא להיפרד, ולהקדיש את חייהם לאמנות. ביום הבריחה, שרשרת של תאונות מפרידות בין הנערה והנער - והם מתפצלים לשני כיווני בריחה שונים. עשרים שנה שני הצעירים נודדים ותועים ברחבי העולם, הוא הופך לשחקן מפורסם והיא לזמרת אופרה, אך המסלולים שלהם לא מצטלבים. רק כשהם כבר אנשים מבוגרים וכוכבים ידועים, נתקלים השניים זה בזו בניו יורק.


המפגש שלהם הוא מפגש מיתי בין שני יצרים, ודרך הרגע הטעון הזה, שלום עליכם מבקש לשאול מהו המחיר של התהילה? מה קורה כשהאידיאלים של הנעורים פוגשים את המציאות? ועל מה אמנים יהודים צריכים לוותר כדי לגעת בשמיים? מה שנפתח כהרפתקת נעורים רומנטית, הופך למסע בין מדינות ויבשות, בין שפות ובין תקופות - ובעיקר, בין הזהות הקהילתית שממנה באו, לבין החופש שבו הם חושקים. המחזה נע בין מזרח אירופה לאמריקה, בין חלום למציאות, ומעלה שאלות על שייכות, יצירה, מסורת וחיפוש אחר קיום עצמאי.


גילגולה של ההצגה:


את העיבוד הזה כתב ריצ'רד נלסון, לפי בקשתו של הבמאי יותם גוטל.נלסון הוא מחזאי אמריקאי ידוע מאוד, זוכה טוני, לשעבר מחזאי הבית של הרויאל שקספיר קומפני. זו בכורה עולמית לעיבוד שלו ל"כוכבים תועים" - אירוע בסדר גדול חריג בתיאטרון הישראלי. הפעם הראשוננה שבה מחזה על פי הרומן עלה בעברית בארץ, היה בשנת 1950 בתיאטרון הקאמרי, ועיבוד לרומן עלה גם ביידישפיל.


כיום, העיבוד הוא חלק ממגמה עכשווית וצעירה של הסתכלות מחודשת על תרבות היידיש. תרבות זו הודרה במשך שנים מהשיח הישראלי, וכיום אנחנו רואים צעירים רבים שלומדים את השפה, את הספרות, המוזיקה והקולינריה היידישאית. שנת 2026 גם מציינת 90 שנה למותו של שלום עליכם, מועד אשר מהווה הזדמנות לעיון מחודש בכתביו.


יוצרים ושחקנים:


מאת - ריצ'רד נלסון / תרגום ומוסיקה - דורי פרנס / בימוי - יותם גוטל / תנועה - פולינה דריידן / וידאו - ויטלי פרידלנד / תאורה - רוני כהן / תפאורה ותלבושות - דינה קונסון.


שחקנים: איתי שור – לייבל / ארז שפריר – הוצמאך / אנה פוגטש – רייזל / שחר נץ - ששון ושמחה/ניסל/ צעיר בהתחלה (עמנואל) / בן דרורי – איציק / ניצן לברטובסקי – הנרייטה / אביב ונטורה - שחקנית/זלטקה / ניר רון –המספר/גצל / גל זק - מוראווציק/לחשן / עירית פשטן – בריינדלה.


*ההפקה מוקדשת לזכר סשה ליסיאנסקי ז"ל, שהחל לעבוד על הפרוייקט והלך לעולמו לפני תחילת החזרות.


מועדים קרובים:


יום ג' 29.9.26 בשעה 17:30 – תיאטרון החאן יום ד' 30.9.26 בשעה 20:00 – תיאטרון החאן יום ה' 1.10.26 בשעה 20:00 – תיאטרון החאן


לפרטים נוספים, באתר:


https://www.khan.co.il/


https://www.khan.co.il/shows/618/wandering-stars


מוזמנים לצפות בסרטון:



(צילום: יעל אילן)

פוסטים קשורים